התכוונות, שחרור, ובריאת מציאות

האמונות שלנו מכתיבות לנו את המציאות

לפעמים אנחנו אפילו לא יודעים שאמונה מסויימת כתובה לנו בתת המודע.
לפני שזה הגיע אלינו זה נכתב בתת המודע של אמא שלנו, או של המורה או הגננת שלנו, והיא העבירה לנו את זה בכל מני משפטים ששמענו בילדות לפני שידענו איך "מסננים" מה ששומעים. מה שכתוב בתת המודע שלנו משפיע על המציאות שלנו.
אפשר בקלות לשנות מה שכתוב במערכת ההפעלה שלנו שהיא תת המודע. אפשר להשתחרר מכל הפחדים החששות והדאגות, מהטראומות או הביקורת, וגם כדאי להשתחרר מהן ולבחור במקומן רעיונות שמשרתים אותנ יותר.

אני סיפור הצלחה

כל מה שקורה איתי היום הוא תוצאה של מה שלמדתי והוטמע בתת המודע שלי מהיום שנולדתי. גם אם המציאות שלי לא מוצאת חן בעיני, למעשה היא הדבר הנכון ביותר שתת המודע שלי מיצר.

האם אני "סיפור הצלחה" גם אם אני סובלת או לא טוב לי? האמת היא שכן. תת המודע שלהו לא יודע מה "נעים" ומה "לא נעים" לנו. הוא לא מוביל אותנו לכוון שיהיה לנו טוב בו. הוא מוביל אותנו על פי ההרגלים והאמיתות שרשומים בו.

מאיפה מגיעים הרישומים לתת המודע

הרישומים מתחילים כשאנחנו נולדים. למעשה זה מתחיל גם לפני כן – כשאנחנו בבטן של אמא שלנו.
הרישומים הראשונים בתת המודע הם חוויות של רעב או שובע, כאב או נינוחות, חום וקור, עיטוף, חיבוק, אהבה, או בדידות, חוסר אונים.

בהמשך, תת המודע מדביק לכל חוויה חוויות שדומות לה. למשל חיבוק וחום של אמא ואבא יזמינו חוויות דומות ויתקבצו לקבוצת "הוכחות" שאני אדם מחובק ואהוב. זוהי המציאות שלי ובתת המדע שלנו מציאות זאת נרשמת כמתכון לחיים שלנו שיש לשאוף לשמר אותו.

אבל אם בינקות אמא הלכה והשאירה אותי עם מישהו פחות נחמד, שלא ניגש אלי כשהייתי רעבה או שפחות חיבק וחייך, ואם חוויתי נטישה או הזנחה, אז אלו החיים שלי וזה מה שנרשם בתת המודע שלי כמתכון לחיים שלי. תת המודע מנסה מעתה לכוון אותי למצבים שדומים למה שרשום לו במתכון הפנימי.