גמילה מהתמכרויות

רוצים להשתחרר מההתמכרות שלכם?
ניתן לעשות זאת בכמה פגישות בודדות

כמעט כולנו מכורים למשהו:

צפייה בטלוויזיה יותר משאנחנו רוצים, אכילת יתר, כסיסת ציפרניים, תלישת שערות, קניות, קולה, קפה, משחקי מחשב, סקס, ספורט, עישון, גראס, ויש עד הרבה מאד התמכרויות קטנות.
כל עוד זאת התמכרות "קטנה" זה לא מפריע לנו. ברגע שההתמכרות פוגעת בבריאות שלנו, שואבת לנו את הזמן, שואבת לנו את הכסף, גורמת לנו להשמנה, או גורמת לנו לפגיעה אסטטית, אז זה מתחיל להפריע לנו.

התמכרות לקולה או קולה זירו או דיאט

אנשים שמכורים למשל לקולה, מושפעים ראשית מהסוכר שבמשקה, אבל גם אם ההתמכרות היא לקולה זירו או דיאט שאין בהן סוכר ההשפעה המזיקה היא מהכימיקאלים – החומצה הזרחתית ומהקופאין שנכנסים לגוף יום יום ומשנים את מאזן המלחים בגוף.

הקולה הומצאה כתרופה וכידוע תרופה לוקחים במינון מוגבל, אבל התרופה הזאת הפכה למשקה, ואי אפשר להגביל את הצריכה שלה. זה כמובן מאד תורם לכיס של מפעלי קוקה קולה. אבל האם זה תורם לנו? יש מי ששותה 2 ליטר של קולה זירו ביום או יותר. פגשתי פעם אישה שנכנסה לבית חולים לאישפוז כי היא שותה הרבה קולה.

מי ששותה הרבה קולה מרגיש את ההשפעה על הבריאות.אבל לפעמים השינוי היומי הוא קטן וההרגשה המצטברת תורגש רק בעוד 10 שנים. 

איך מתחילים לשתות קולה? לפעמים מספיק אירוע מרגש אחד כדי ליקשור בתת המודע שלנו את הקולה למשהו מענג. למשל תארו לעצמכם שילד נוסע לדודה שלו האהובה ושם הוא שותה לראשונה קולה. המשקה קולה נקשר אצלו לאהבה שלו לדודה שלו, לחופשה, להרגשה של כיף. הקשר הזה בין קולה ואהבה נרשם בתת המודע, והילד משתוקק לקולה. כשהוא גדל קצת ויכול לקנות לעצמו, אפילו כעבור שנים רבות, הוא יכול למצוא את עצמו שותה כמויות של קולה בלי להבין בכלל את הקשר הראשוני של הקולה שהיה לו מהילדות.
ייתכן גם שבמשפחה שלו שותים קולה "רק בשבת". גם כאן קולה נקשר ליום החופשי שבה כל המשפחה ביחד, אין גן או בית ספר. שוב הקולה מקבלת חיבור למשפחתית, לסוף שבוע, לאהבה. וגם פה זהו מתכון מעולה להגיע להתמכרות לקולה.

כסיסת ציפורניים

יש אנשים שלא זוכרים איך הם התחילו לכסוס ציפורניים, אבל בדרך כלל הם ראו מישהו שכוסס. אלי אבא או אמא או אח גדול. איזה הערצה יש לילד כלפי האח הגדול, רצון להיות גדול ומרשים כמוהו.

ברגע מסויים הם מנסים והכסיסה לאט לאט הופכת להרגל.

כסיסת הציפורניים היא ראשית לא אסטטית שנית לפעמים פוגעת ופוצעתבפן ניכר את האצבעות פיסית.
אחד המטופלים שלי כסס ציפורניים כל כך לעומק שפגע באחת האצבעות פגיעה מאד עמוקה. למרות הפגיעה הכל כך עמוקה שהשאירה נזק בלתי הפיך הוא לא הצליח להפסיק לכסוס צפרניים ועבר במקום זה לכסיסת העור סביב הציפורן.

תופעת לוואי של הכסיסה היא ירידה בביטחון- הרגשה שיש לי חלק מכוער בגוף וניסיון להסתיר את הידיים.

תלישת שערות טריכוטילומניה

קשה לפעמים להתחקות מה מוביל להרגל הזה של תלישת שערות. לפעמים כבר בינקות התינוקת משחקת עם השיער של אמא כשהיא יונקת. הפעולה של הנגיעה בשיער נקשרת אצלה לאהבה, הזנה, חיבוק וקירבה. יכולות לעבור שנים בלי לגעת בשיער. יום אחד הילדה מגלה שהיא יכולה לשחק בשיער של עצמה או בגבות ובריסים.ומשם יכולה להתפתח גם תלישת שיער.

הפסיכיאטריה מגדירה תלישת שיער כהפרעה נפשית. זה מאד חבל כי אפשר לפתור את זה בפגישה אחת או פגישות בודדות.

תלישת שיער או גבות או ריסים גורמת לפגיעה רצינית בביטחון העצמי ולהסתתרות. נוצרות קרחות בראש וילדים יכולים להיות חשופים להצקות. אותם ילדים צומחים לאנשים מבוגרים שבדמיונם העולם רע ואנשים הם פוגעניים. פגשתי אישה דתיה שהיתה תולשת שערות בערב כשהסירה את כיסוי הראש. היה לה "סוד". אמנם היא הצליחה להסתיר את התלישה ביום יום אבל רק היא ידעה מי היא באמת מתחת לכיסוי הראש.

אובססיה לאהוב שעזב

ביום בהיר אחד הוא אמר שהקשר הסתיים והלך. ומאז אין לה מנוחה. היא עוקבת אחריו באינסטגרם, בפייסבוק, מנסה לברר דרך חברים מה הוא עושה, ובמקום לחיות את החיים ולהתקדם היא תקועה בקשר הקודם. גם זאת התמכרות. זהו סבל נוראי להתמקד בחיים של מישהו אחר במקום בחיים של עצמי. הערך העצמי הולך ונחלש. האדם שעזב נהיה חשוב מעין כמותו. הקינאה משתקת והחיים עצרו מלכת.

הגיעה אלי אישה שאחרי הגירושין פגשה גבר מקסים. הם היו יחד כמה חודשים ואז הוא פשוט נעלם. הפסיק לתקשר איתה. הפסיק לענת לווטסאפים. זה שיגע אותה והיא התחילה לעקוב אחריו. לאט לאט הוא מילא את כל היום שלה. איפה הוא עכשיו, מה הוא עושה, איזה תמונות הוא מעלה. מאישה פעילה שמחה ומלאת תחביבים העולם שלה הלך והצטמצם להתמקדות בו.

גמילה מותאמת אישית

התמכרות היא למעשה בריחה. בריחה ממה שעלינו לעשות להרגל אחר. ההרגלים נטבעו בתת המודע ואת ההרגלים האלו אפשר לשחרר.

כל אחד מאיתנו יכול לדמיין את ההרגשה שיש לו לפני שהוא משיג את "הסם" שלו: הקולה, משחק המחשב, תלישת השיער. זוהי כניראה אי נוחות גופנית כלשהי, אולי חום, או רעד – לכל אחד הרגשה אחרת. אולי זה מלווה בדמיון בפחד, כעס, בושה או אשמה או שמתלווה לזה זיכרון של ריח או קול.

בפגישת הגמילה אנחנו נברר לעצמנו מהי ההרגשה שיש לנו לפני שאנחנו משתוקקים ל"סם" שלנו.
לפעמים אנחנו זוכרים אירוע יש שקשור לאותו הרגל. איך זה התחיל.
ובטכניקה פשוטה מאד עם הרבה צחוקים אנחנו משחררים את ההרגשה שיש לנו עד שהתשוקה לחומר הזה או להתנהגות הזאת הולכת ופוחתת ואפילו משתנה למשהו אחר שמועיל וטוב לנו.