חיפוש
חיפוש

האם אפשר בלי תרופות פסיכיאטריות?

כהומאופתית, לעולם לא אציע לך לשנות את המינון של התרופות שלך:

כל תרופה, וגם תרופה פסיכיאטרית

יש לשנות רק בהתייעצות עם רופא

אבל, לאחר טיפול הומאופתי

כאשר המצב הנפשי או הגופני משתפר

הרופא שלך עשוי להמליץ לך להקטין את מינון התרופות

או להפסיקן.

האם במקרים מסויימים רושמים תרופות בקלות רבה מדי?

המלצה: אין להפסיק תרופות פסיכיאטריות בבת אחת!! צפו בסרטון הבא:

הסרט הבא (שבעבר היה לי קישור אליו – אך מחקו את הסרט ממקומו המקורי) מתחיל בסדרת הפרסומות המשודרות בטלויזיה האמריקאית לתרופות פסיכיאטריות. זה נשמע כמו פרסומת לקרם פנים או למשקה קל…

בהמשך הסרט דיעות של פסיכיאטרים.

  • 100 מליון בני אדם לוקחים תרופות פסיכיאטריות.
  • הפסיכיאטרים חיברו ספר של דיאגנוזות וסטטיסטיקות, ה DSM, שבו ניתנו לסימפטומים מסויימים שמות, קיטלוג. במילים אחרות, המציאו שמות לקבוצות של תסמינים או רגשות, ובכך תייגו כל מצב כזה כ"מחלה".
  • לפי ספר זה אפשר לקטלג כל אחד מאיתנו כסובל מהפרעה כלשהי.
  • כחצי מהאמריקאים שהתאבדו צרכו תרופות פסיכיאטריות לפני ההתאבדות.
  • רוב אנשי הועדות המאשרות תרופות ב FDA הם בעלי עניין בחברות התרופות, מקבלי שכר או טובות הנאה.
  • מהירות אישור תרופות ב FDA תלויה בגובה הסכום המשולם עבור קידום האישור.
  • דוגמא: התרופה זיפרקסה מכניסה לתעשיה 12 מליון דולר בכל יום. תעשיית התרופות הפסיכיאטריות משתלמת כלכלית. לכן מומלץ להגדיל את מכירת התרופות, להכניס תרופות חדשות, להגדיר הפרעות חדשות, ולשכנע כל אחד שהוא בהפרעה. זה משתלם.
  • אין כסף בבריאות. יש הרבה כסף במחלות.
  • מאז כתיבת ספר "ההגדרות הפסיכיאטריות" ה DSM, הפסיכיאטרים והפסיכיאטריה קיבלו הכרה, שאולי לא היתה מגובשת קודם לכן. הם הפכו חיילים בצבא חברות התרופות, והמפיצים הראשיים של התרופות. התעשייה מתפתחת והכסף זורם לכיסן של חברות התרופות ולכיסם של הפסיכיאטרים המתוגמלים על מכירת התרופות הנובעת מהמרשמים שלהם.
  • כדי למכור תרופות כל בעיה קטנה מוגדרה כבעייה ענקית, כאשר בעבר אנשים היו מתייחסים אליה כתכונת אופי, כרגישות מסויימת, כהתנהגות מאפיינת ולא כ"הפרעה שיש לרפא".
  • ביישנות, עצב, או אפילו דיכאון נסיבתי (למשל בתקופת אבל), את כולם אפשר להגדיר כמחלה ולתת תרופות.
  • בשביל ההרגשה הידועה "ביישנות" הומצא בספר ההגדרות  המונח "חרדה חברתית".
  • ד"ר בידרמן הכריז ב 1996 שיש הפרעה דו קוטבית (bipollar) אצל ילדים.  דבר שכמעט לא דובר עליו קודם לכן.  מאמרים אלו שהתפרסמו גרמו לעלייה של 4000% בדיאגנוזה של הפרעה דו קוטבית בילדים יחסית לשנת 1994 (וכמובן לזינוק במכירת תרופות). ד"ר בידרמן היה בתפקידו דובר של חברות תרופות וקיבל כספים מ 25 חברות תרופות (אבל זה לא הפריע לו לפרסם מאמרים כאלה). ב 2008 נחשף ד"ר בידרמן על ידי מחקר סנאט והואשם שלא דיווח על הכנסה אישית של 1.6 מליון דולר מחברות התרופות. למרות זאת זה היה מאוחר – הנזק והרעיון של הפרעה דו קוטבית בילדים הושרש בציבור וברופאים.
  • רווחי עוד יותר למכור את אותה תרופה עבור כמה וכמה מצבים או מחלות. תרופות פסיכיאטריות נמכרות תחת שמות חדשים, באריזות שונות, בצבעים שונים, עבור תופעות נוספות ומחלות מגוונות. ייתכן שאתה לוקח תרופה פסיכיאטרית ואינך יודע על כך כלל. הן מסוכנות מאד, מסכנות חיים, וגורמות בדיוק לסימפטומים שאותן הן אמורות לרפא.
  • איך בודקים את התרופות והאם הן בטוחות? זה ניסוי וטעייה. בזמן המחקר יש אפשרויות רבות להטות את הניסוי, לנסח בצורה שנוחה יותר. ישנו דווח רק על מה שרוצים שיקרה ולא על כל מה שקרה.
  • המחקרים קצרים מאד, 6-8 שבועות, למרות שהגיוני עבור תרופות כאלה שיחקרו את התופעות שלהן לפחות במשך שנה או שנתיים.
  • הציבור עצמו הוא המחקר האמיתי. כאשר מפיצים את התרופה מגלים מי מת, מי מוליד ילד פגוע, מיל מקבל התקפי אפילפסיה. אם אתה לוקח תרופה שנמצאת בשוק עד 3 שנים, אתה שפן נסיונות.
  • מי שעורך נסיונות על ילדים מקבל סכומים גבוהים מאד וכל המחקר שלו, המשחקים בשביל הילדים, החטיפים והסביבה המפתה, ממומנים על ידי חברות התרופות.
  • הורים שילדיהם התאבדו מדווחים: לא מספרים להורים על תופעות הלוואי של התרופות.
  • מוסדות אקדמיים ומרכזים רפואיים מקבלים מימון מחברות התרופות. לא מפתיע לכן, שהלימודים ממוקדים בתרופות פיסיכיאטריות.
  • יש מקרים בהם אנשי אקדמיה מקבלים תשלום תמורת הסכמתם לשים את שמם על מחקר (כביכול) שעשו (כביכול), כאשר למעשה כל המאמר נכתב על ידי חברת התרופות. מאמרים אלה מפורסמים בג'ורנאלים הרפואיים, ואין סיבה שהרופא שקורא אותם יחשוב שלא נעשו על ידי האקדמאי שחתום עליהם.
  • חברות התרופות גם קונות פרסומות בג'ורנלים הרפואיים ובכך מאפשרות לרופאים לקבל את הג'ורנאלים חינם ולקרוא את המאמרים.
  • חברות התרופות מממנות חינוך מתמשך בנושא רפואה לרופאים. ימי חינוך או השתלמות אלו נקראים  CME כלומר Continuing Medical Education. רופאים שהולכים ללמוד לא תמיד מודעים לכך שהם לומדים מחברת התרופות שרוצה שהם ימליצו על התרופות שלה.
  • חברות התרופות מחלקות "מתנות" לרופאים שרושמים מרשמים רבים.
  • חברות התרופות מפרסמות את התרופות בטלויזיה כדי שאתה, הצרכן, "תזהה" מהי "מחלתך" ותבקש תרופה זה או אחרת. זה עובד. תוך 3 שנים של פרסום, עלו מאד מכירות התרופות בארה"ב.
  • רופא שהמליץ על בדיקות ושינוי תזונה לילדים עם ADD פוטר ממקום עבודתו ונאמר לו שמותר לטפל רק בעזרת תרופות
  • לפי שאלון מבדק פסיכיאטרי שטחי, שלוקח 10 דקות, ומתבצע מול מסך מחשב, יוצא שחצי מהאוכלוסיה חולה במחלה נפשית. בארה"ב בודקים ילדים ונוער, ללא רשות הוריהם, במבחן מחשב זה, ומכריזים על בעיות נפשיות. מחבר השאלון הודה ש 84% מהילדים יוכרזו כאובדניים בעקבות השאלון השטחי הזה. ילדה שעשתה את המבדק, ונחשדה על פי המבדק כאבדנית, הופרדה מהוריה, נלקחה לבית חולים ואולצה לקחת תרופות בכמות גדולה בעקבות תוצאותיו. חוקרת שבדקה את המקרה היתה המומה מכמות התרופות שיכולה להרוג. [ הערה שלי: הזהרו מהמבדק אשר נקרא בארה"ב teen screen ועלול, כמו כל דבר, להגיע גם לארץ.]
  • התרופות נספגות בכל תא ותא ויש להן השפעות על כל הגוף: הכליות, הכבד, מערכת העצבים… תאי המוח. אלו לא תופעות לוואי. אלו פשוט תופעות – השפעות של התרופות על הגוף.
  • חלק מתופעות ה"לוואי" הן הגדלת הסיכון למוות, להתאבדות, לרצח. אדם שקיבל תרופה כי היה קצת מדוכא, ובעקבות התרופה נהיה אבדני, הרופא אומר – אוקי זה בגלל שהוא מדוכא. תרופות פסיכיאטריות מכפילות את הסיכון להתאבד.
  • כל תרופה יוצרת תופעה אשר מעלה צורך לתרופה נוספת – כדור שלג
  • רוב הרופאים רושמים מרשמים. זהו סטנדרט מקובל. רופא נמדד לפי "האם פעל כמו שמקובל". לכן גם אם ילד או מבוגר מת כתוצאה מכך, הרופא מוגן ע"י מסמך שמגן עליו. המסמך (האמריקאי) נקרא the standart of care.
  • הורים לילדים שלקחו פקסיל מתארים את השינוי המהיר והשלילי שחל בלדים שלהם בעקבות התרופה, וחלקם התאבדו.
  • הציבור מקבל מעט מאד מידע על התרופות שממליצים לו לקחת.
  • 6 עובדות: 1. הפרעה פסיכיאטרית אינה מחלה. 2. אין הוכחה שתרופה פסיכיאטרית פתרה בעיה פסיכולוגית כלשהי. התרופות אינן יותר משפיעות מפלסבו ברוב המקרים. 3. תרופות פסיכיאטריות ממסכות בעיות ויוצאות תופעות ובעיות אחרות בטווח הקצר והארוך. 4. תרופות פסיכיאטריות יכולות ליצור תלות והתמכרות. 5. רוב הבעיות המנטאליות יושבות על בעיה גופנית. אכילה לא נכונה -למשל – יכולה לעיתים ליצור תסמינים של דיכאון. 6. לא משנה כמה התסמינים הנפשיים נראים רציניים, יש הרבה שיטות יעילות לטפל בהם ללא תרופות פסיכיאטריות.

ובדווח הבא מחווה פסיכיאטר את דעתו על המונח "חוסר איזון כימי במוח" ועונה לצופים על שאלותיהם:

מה הייתי רוצה לשפר בעצמי או בחיי?

(אפשר לבחור כמה אפשרויות, ואפשר לראות אח"כ מה אחרים הצביעו)

מה הענין שמפריע?

התגובות שלכם בפייסבוק:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

מאמרים נוספים

עבודה רגשית ממוקדת מהירה ליצירת מציאות רצויה (בזום).

איילת גושן טיפול הומאופתי וגמילה מהתמכרויות

פגישות בזום או פנים אל פנים בירושלים.

טיפול בלי לצאת מהבית לריפוי שלם של בעייתך בשיחה באון-ליין

Classical homeopathy for English speakers

If you live in the Jerusalem area, we will meet face to face. For those who cannot get to Jerusalem, we can meet via internet.

נושאים נוספים באתר