מהי הומאופתיה?
הומאופתיה – רפואה אלטרנטיבית
אומרים שהומאופתיה היא רפואה אלטרנטיבית, כלומר, שהיא מהווה אלטרנטיבה לרפואה הקונבנציונאלית שאנחנו מכירים, הרפואה המערבית.
ברחבי העולם במקומות רבים הומאופתיה היא אחת הרפואות בזרם המרכזי. למשל בבריטניה לפחות 40% מהאוכלוסיה טופלו בעזרת הומאופתיה. יותר משליש מהאוכלוסיה בצרפת לוקחים הומאופתיה. הפסיכיאטרים בהולנד חושבים שהומאופתיה היא יעילה. יותר מ 20% מהרופאים בגרמניה משתמשים בה. בחלק מהמדינות, כחלק מלימודי הרפואה לומדים הומאופתיה. בגרמניה כל הסטודנטים לרפואה צריכים ללמוד את עקרונות ההומאופתיה. בהודו הומאופתיה היא אחת הבחירות בלימודי הרפואה (רפאה קונבנציונאלית, רפואת שיניים או הומאופתיה).
מפורסמים רבים השתמשו ומשתמשים בהומאופתיה, ביניהם בית המלוכה הבריטי, 3 נשיאים אמריקאים, ג'ון רוקפלר אשר חי 99 שנים, מהטמה גנדי, ד"ר פיל ואשתו, קטרין זיטה ג'ונס, ורבים אחרים. כלומר במקומות רבים בעולם הומאופתיה אינה "אלטרנטיבה" אלא זרם מרכזי.
מהם כאב, חום, דלקת?
כדי להבין מהי הומאופתיה חשוב להבין מה קורה בגוף.
סימפטומים כמו חום, דלקת, אינם מעידים שמשהו התקלקל בגוף. סימפוטמים הם ההגנה עצמה – ההגנה של הגוף.
לגוף יש שיטה להחלמה, שיטה ללחום במצב לא בריא שנחשפנו אליו, למשל מתח או מזיק – כמו חיידק. הגוף יוצר שינויים אשר גורמים להחלמה. שינויים אלה, חום, כאב, וכל סימפטום אחר, הם לא נעימים לנו אבל הם השיטה של הגוף להחזיר את עצמו לבריאות. הרעיון הזה נשמע לחלק מאיתנו משונה מאד. כי הרגילו אותנו לחשוב שצינון או כאב הם המחלה עצמה. חלק מאיתנו כבר מודע לכך שחום למשל אינו מחלה, ושבעזרת חום הגוף מבריא את עצמו, ומסלק פולשים כמו וירוס או חיידק. חלקנו אפילו מתאפקים ולא מורידים את החום כל כך מהר בעזרת תרופות להורדת חום. אבל הרעיון שכל סימפטום נועד לרפא, שסימפטום אינו מחלה, הוא רעיון שיש להתרגל אליו.
האם לקחת תרופות מייבשות נזלת או מורידות חום?
לא נוח ולא נעים כשיש לנו נזלת או חום או כאב. אבל אם הנזלת או הכאב או החום הם דרכו של הגוף להרפא ממשהו פנימי יותר כמו מתח, זה יהיה בעייתי להשתמש בתרופות אשר מחסלות את החום או מייבשות את הנזלת. שימוש בתרופות כאלה יהיה בעצם להתנגדות לשיטה שהגוף נקט בה לצורך החלמה. ויותר גרוע, בכך נשאיר את הבעיה הפנימית, דיכוי, או מניעה מלאכותית של הסימפטום שהיה אמור לרפא אותנו. אם נעשה כך אנו מדכאים או בולמים את מערכת החיסון שלנו. ומאטים את ההחלמה.
מצד אחד תרופות קונבנציונאליות מספקות הקלה בטווח הקצר, והקלה כזאת היא לפעמים מרד חיונית ומבורכת. אנחנו שמחים שהתרופות האלו קיימות. הן בהחלט חשובות מאד בזמנים שונים. מצד שני, עלינו להבין את ההשפעות לטווח רחוק יותר. ההשפעות שהן דיכוי הריפוי הפנימי של הגוף, אם עושים אותו באופן שיטתי וקבוע.
בהומאופתיה הריפוי הוא באותה דרך שהגוף בחר לרפא
עיקרון מרכזי בהומאופתיה הוא כבוד לסימפטומים. החוק הראשון בהומאופתיה הוא חוק הדמיון. ואמנם המילה הומאופתיה עצמה נגזרת מאותו חוק דמיון, והיא צירוף של 2 מילים: הומאוס – שמשמעותה דומה, ופאתוס – שמשמעותה סבל. והרעיון הוא לבחור משהו שפועל באופן דומה למערכת הריפוי של הגוף. לבחור תרופה שיכולה להפעיל סימפטומים דומים לאלו שהגוף בוחר להפעיל כדי להתגבר על המחלה הפנימית.
בהומאופתיה אנחנו מכבדים את חוכמת הגוף ומחפשים תרופה שתחקה את החוכמה הזאת. אנחנו רוצים לתגבר את אותה השיטה שהגוף-נפש מסביר לנו שהיא השיטה הנכונה, כדי שהאדם יוכל לרפא את עצמו.
כדי להבין מחלות והומאופתיה עלינו להבין 4 דברים מרכזיים
- סימפטום הוא נורת חיווי, כמו נורת אזהרה במכונית אשר נדלקת כשחסר שמן. הנורה עצמה אינה הבעיה, להיפך, כשהיא נדלקת אם פועלים נכון מתחילים בפתרון הבעיה. לא ננתק את הנורה כדי לפתור את הבעיה, אלא נוסיף שמן למנוע ואז הנורה תכבה.
- סמפטום הוא חלק מתמונה כוללת של הגוף והנפש: מחלה היא אף פעם לא בעיה מקומית. כל כאב הוא רק חיווי לבעיה פנימית יותר.
- מחלה מבטאת את עצמה בעזרת סימנים רבים גופניים ונפשיים. לא תמיד אנחנו מודעים לכל הסימנים. אך מכלול הסימנים והסימפטומים הגופניים, הרגישיים, והנפשיים שיש לנו, מגלה לנו עוד ועוד פרטים על המחלה ומקל על מציאת הפתרון ועל הריפוי. כל התסמינים, גם אלו שנראים לא קשורים, מרמזים לנו על מהות הפתרון שיש למצוא כדי להביא לריפוי.
- סימפטום בודד הור "קצה הקרחון". אין להעלים אותו. חשוב להבין שלחסל או להעלים סימפטום מסויים זה כמו לנסות לחתוך את החלק העליון של קרחון, אשר רובו נמצא מתחת לפני המים. זה יתן הקלה זמנית אך לא יפתור את הבעיה עצמה.
הדרך הטובה לריפוי:
הדרך הטובה לריפוי היא להמריץ את יכולת הריפוי הפנימית שיש בתוכו. מערכת הגוף-נפש שלו יודעת טוב מאד איך לרפא את האדם. צריך רק לתת לה דחיפה, תמריץ, תזכורת.
אתם מוזמנים להתקשר בכל שאלה.
חרדה (בהמשך סרטון נוסף מפרט יותר על חרדה)
חרדה
איזה חרדה יש לך?
האם אתה חושש לבריאות שלך, או של המשפחה שלך?
האם אתה חושש שיקרה משהו איום, אולי בגלל מצב בטחוני קשה, או כתוצאה מתאונה?
האם אתה חושש להיות בין אנשים, לדבר בחופשיות, להיות מי שאתה?
יש המון המון סוגי חרדות.
אז איך זה יכול להיות שהתרופות הכימיות הקונבנציונאליות, יש כמה תרופות כאלה ולא רבות, והן אמורות להיות מכוונות לכל סוגי החרדות. הסיבה היא שהתרופות הכימיות לא נועדו לרפא. מי שלוקח תרופות נוגדות חרדה, בעוד 10 שנים יגלה את עצמו עם אותן תרופות או עם תרופות דומות. הוא לא באמת יתרפא מהחרדה.
אנחנו רוצים להשאיר את החרדה מאחורינו
אנחנו רוצים לזכור את החרדה כמשהו שהיה וכבר לא איתנו. את הדבר הזה מאפשרת לנו ההומאופתיה. כי ההומאופתיה מתאימה לנו ריפוי שמתאים בדיוק לסוג החרדה שלנו, לאופי שלנו, למי שאנחנו. ההתייחסות לחרדה האישית שלנו ולחוויה האישית שלנו בעולם, מאפשרת לנו לדייק מאד וליצור מצב שבעוד כמה שנים נזכור את החוויה כמשהו שהיה, לא כמשהו שהוא הווה.
אתם מוזמנים להתקשר.
הערה: לפי משרד הבריאות הומאופתיה לא מרפאה.
צינון, נזלת:
צינון, נזלת – המחלה השכיחה ביותר
כשמצוננים יש נזלת, לפעמים מתעטשים, לפעמים מרגישים חולשה. צינון הוא לעיתים קרובות המחלה הראשונה אצל תינוקות. צינון פשוט נגרם ע"י וירוס, אחד ממאות וירוסים שפוגעים במערכת הנשימה.
הצטננות מגיבה בד"כ טוב מאד לטיפול הומאופתי, אבל בד"כ צריך פשוט לנוח.
בהמשך אתן כמה טיפים איך להתנהג בזמן צינון כדי "למזער נזקים".
לא כל צינון הוא צינון פשוט, עונתי, ויראלי, אשר מגיע בד"כ בסתיו או בחורף. לפעמים נזלת היא תגובה אלרגית או נובעת מצורך של הגוף להוציא פסולת.
זה בסדר אם מצטננים פעם או פעמיים בשנה למשך כמה ימים. צינון כזה אפשר אפילו להגיד שהוא מנקה את המערכת. אין צורך לרפא את הצינון הזה, ולהיפך, אפשר לתת לצינון הזה לרפא אתכם, כלומר לתת לגוף להתנקות בעזרתו.
מצד שני, אם יש סיכון של הסתבכות, אם האדם רגיש, אם מערכת החיסון שלו לא חזקה במיוחד והצינון יכול להתפתח לשפעת, לדלקת ריאות, או אם מדובר באדם שחולה לעיתים קרובות מדי, עדיף לטפל אפילו אם מדובר "כאילו" בסתם צינון.
בצינון פשוט יש 4 שלבים:
בשלב הראשון אנחנו מרגישים גירוד בגרון, נזלת או הפרשה שקופה, התעטשות ופשוט חוסר נוחות.
בשלב השני הנזלת או ההפרשה נהיית יותר לבנה. פחות התעטשויות. גירוד או דיגדוג ושיעול מטריד. מתחיל להתפתח כאב גרון.
בשלב השלישי ההפרשה נעשית צהובה, השיעול מתגבר ומתחיל כאב בחזה.
בשלב הרביעי ההפרשה נהיית ירוקה או אפילו חומה וגושית, והיא עולה עם השיעול, והכאב בחזה מחמיר.
שלב חמישי: הנזלת מתחילה להתייבש ומתחילה החלמה.
לפני שנחשוב על תגבור מערכת החיסון, על מניעת צינון לטווח רחוק, על להיות פחות חולה באופן כללי, ועל ריפוי הצינון שיש לך כרגע,
- החשוב ביותר בזמן הצינון הוא לנוח. לתת לגוף לעבוד ולהתנקות. אנחנו רגילים לרוץ לעבודה.אבל הגוף משדר לנו שהוא רוצה מנוחה. תנו לו. מנוחה תמנע הסתבכות של הצינון למצב יותר קשה. אם אנחנו רוצים להבריא בקלות ובמהירות מומלץ לעצור את החיים לכמה שעות או ליומיים ופשוט לנוח.
- ההמלצה השניה שלי היא: לשתות. לשתות הרבה מים. עדיף מים חמימים. נסו להוסיף לימון ואפילו קצת דבש.
- ההמלצה השלישי היא: כדאי שהתזונה תהיה קלה. זה לא הזמן לאוכל כבד. כדאי לאכול מרק, מרק ירקות, מרק עוף, פירות טריים, ירקות,
- וההמלצה הרביעית האחרונה היא להקפיד על אויר צח. לאוורר את החדר, ולא להיות בחדר שבו האויר חנוק.
אם אתם או הילד שלכם מצוננים יותר מפעם פעמיים בשנה, מומלץ לחזק את כוח הריפוי הפנימי בעזרת הומאופתיה. בטיפול הומאופתי נחפש מה מיוחד לך. מה מאפיין את הצינון שלך. זה מפתיע, אבל כן, כל צינון הוא שונה. לפי התסמינים של הצינון שלך או של הילד שלך נמצא את ההכנה ההומאופתית המתאימה לך ביותר שתחזק את מערכת החיסון, שתחזק את כוח החיות הפנימי. כשכוח החיות של הגוף מתחזק, האדם פחות חולה ופחות מצונן.
חרדה:
חרדה
מהי חרדה?
חרדה היא דאגה, חוסר נוחות, חשש, שנמצאים איתנו, מטרידים. התחושה נגרמת בד"כ במצב בו אין שליטה, במצב שבו מורגש איום, סיכון. נראה כאילו משהו נורא עומד לקרות.
חרדה יכולה להיות חשש שיקרה משהו למישהו מהמשפחה, חרדה שאהיה חולה או מישהו קרוב אלי יהיה חולה, בלי שיש לכך בסיס כלשהו.
ההרגשה של הסכנה, החשש שקיים במחשבות מרחף כל הזמן. החשש אינו ברור ולא לגמרי מוגדר.
נדמה שהחרדה היא הרגשה שדומה קצת לפחד. אבל פחד הוא מוגדר יותר. למשל פחד כשאני במקום גבוה, פחד כשיש חושך, פחד כשמופיע כלב. כשאנחנו לא במקום הגבוה או לא מופיע כלב הפחד לא קיים.
החרדה נמצאת ומציקה בלי סיבה. היא שם. איום שאולי יקרה משהו שמדאיג אותי.
כאבים דריכות, מתח בשרירים
כשאדם נמצא בחרדה כל הגוף שלו מגיב. לפעמים יש לו כאבים שונים ומשונים שהוא בכלל לא מקשר לחרדה. הוא יכול להרגיש דריכות, מתח בשרירים. כל אלו הם סימנים שהוא בהתמודדות עם איום בלתי ידוע – כלומר הוא בחרדה.
במצבים קיצוניים החרדה עלולה להתגבר, ואז נרגיש דופק מהיר, הזעה, לחץ הדם יעלה, תהיה לנו בחילה, או סחרחורת. מצב זה יכול להגיע להתקף פאניקה. יש לנו ממש הרגשה שקורה משהו נורא, שאנחנו הולכים למות.
רמה בריאה של חרדה או חשש
יש גם רמה בריאה של חשש. מצב טבעי לפני משימה, או מטלה שאנחנו רוצים לבצע ביעילות, במומחיות, בשלמות. אנחנו קצת חוששים. החשש מעודד אותנו להזדרז, לבדוק את העבודה שלנו, לעשות מאמץ שהיא תהיה מקצועית. חשש קל כזה גורם לנו להיות יותר מרוכזים, יותר ממוקדים במשימה. יכול להיות חשש ברמת התרגשות לפני פגישה, אפילו לפני פגישה רומנטית. אנחנו רוצים לעשות רושם ראשוני טוב. זה מניע אותנו לשים לב מה אנחנו לובשים, להיות סבלניים, להיות קשובים. יכול להיות מתח קל לפני הרצאה שעלינו לתת. הוא גורם לנו להכין היטב את המצגת, להתאמן, לחזור בעל פה על מה שברצוננו להגיד.
המתחים הקלים האלה הם בריאים ואנושיים.
מתי זה הופך להיות לא בריא?
כאשר התגובה שלנו לא פרופורציונאלית למצב. תגובה שעוצרת אותנו מלהתקדם. תגובה לא פרופורציונאלית יכולה להיות תגובה מוגזמת או מופחתת – עד כדי אדישות. תגובה מוגזמת גורמת לאדם להיות בהלם – המום – הוא לא יכול להכיל את המשימה. המשימה נראית לו ענקית. נראה לו בלתי אפשרי לעמוד בה, לכן הוא נמנע ממנה. התגובה ההפוכה היא אדישות. חוסר התייחסות. שום מתח בריא לפני ביצוע המשימה ולכן הוא לא משקיע שום אנרגיה בהשגתה.
אנשים שחיים ברמת חרדה גבוהה מדי חווים לפעמים הפרעות נפשיות נוספות. הם דואגים יותר מאחרים בקשר לכסף, למשפחה, לבריאות, ליחסים עם אחרים, וכל זאת גם כאשר מצבם טוב ולא אמור לעורר דאגה.
4:41
לתרגול עצמי: טיפים בנושא חרדה
יש דבר כזה מחלה פסיכוסומטית?
–
–