קוצר נשימה בהריון
מכתבה המקורי של אנה בכתב ידה, ברוסית, בהמשך העמוד. הנה התרגום לעברית:
השיעול היה כל כך חזק שהתחלתי לדאוג לתינוק שבתוך בטני!
– תשמעי, השליה עוד מעט תיקרע – בכיתי לחברתי בטלפון – מה עלי לעשות ?!
– מה זאת אומרת "מה לעשות?" לכי להומאופת!
מיד כשסגרתי את הטלפון התיישבתי מול דפי זהב. חיפשתי לפי כתובת. מצבי היה כל כך גרוע שהכי היה חשוב קרוב ומיד. איילת קיבלה אותי עוד באותו ערב. ידעתי שעלי לספר כל פרט קטן ודיברתי ללא הפסקה. סיפרתי שאני עדיין כוססת ציפורניים. סיפרתי איך אני מרגישה אצל הספר. ממש כל דבר. איילת היא בת שיח יוצאת דופן. חיה. עליזה. ומאד קשובה. היא שאלה אותי מליון שאלות, כתבה משהו ובדקה ובסוף נתנה לי את הגלובולים הנכונים. בשבועיים הראשונים חליתי. השיעול קרע אותי מבפנים. אבל מיום ליום האסטמה שכחה, התמעטה והמצב השתפר. המחלה לא חזרה עד היום למרות שחלפו כבר שנתיים.
כמובן שלא הסתפקתי בפגישה אחת. היום אני מבקרת אצל איילת פעם בחודשיים. אני שמחה מאד שמצאתי אותה כי תוך כדי שנפטרתי מהאסתמה, ומהברונכיט, מצבי הכולל השתפר: הפסיקו כאבי הבטן, העור היבש שלי כבר לא דורש שום טיפול, שכחתי מה זה "חול בעיניים", בבקרים. בלילה אינני ישנה שינה רציפה, אך אינני עייפה, אינני מאבדת סבלנות, אני עובדת במשרה מלאה ומרגישה את עצמי בטוחה! והכי חשוב: נולד לנו בן!
האמת, במובן מסוים אני שמחה שהייתה לי אסתמה, אחרת, איך הייתי מכירה את איילת?
ירושלים.
