מלכודת העונג והדופמין
למה קשה לצאת ממעגל ההתמכרות
הרצאת טד של פרופ דאגלס ליאל
Douglas Lisel – psychologist
הסיבה שבגללה קשה לצאת מהתמכרות, מכל התמכרות: לסמים, לגראס, לעישון. הדגש בהרצאה הזאת הוא בעיקר על אכילה. (תמליל ההרצאה, בשינויים קטנים).
סרטון ההרצאה מצורף בסוף העמוד. (באנגלית).
ההרצאה קצת ארוכה ולכן אם תרצו תוכלו לדלג ישירות להסבר על אכילה ומדוע קשה לעבור לאכילה בריאה.
אני ממש אהבתי את הדוגמאות הפותחות:
בתחילה פרופ' ליאל נותן דוגמה של ציפור, המנגנון של התשוקה לעונג אצל אותה ציפור, וכיצד מנגנון העונג יכול להשתבש ולהביא למותה.
בהמשך הוא נותן דוגמה של שיבוש מנגנון העונג אצל פרפרי לילה ואיך השיבוש הזה מוביל את העש למותו.
זהו למעשה הסיכון הנגרם מגירוי יתר שמוביל להתמכרות.
ובחלק הבא של ההרצאה הוא מסביר על גירוי הייתר של המערכת האנושית, מה קורה כשאנחנו שאוכלים אוכל עשיר כמו ג'אנק פוד לאורך זמן. ומדוע קשה לצאת מזה ולעבור לאכילת אוכל בריא. אבל, שימו לב, זה אפשרי, רק צריך סבלנות.
הוא איש מצחיק, ואני מאד נהניתי מההרצאה, בהמשך העמוד תוכלו לצפות בהרצאה עצמה.
מלכודת העונג – למה כל כך קשה לדבוק בהחלטה לאכול נכון?
אולי קראנו או פגשנו את האנשים הנכונים שהסבירו לנו מה בריא ונניח שבחרנו ואנחנו יודעים מה לאכול,
ונניח שאנחנו רוצים לאכול בריא
אז למה זה כל כך קשה לעשות את זה?
מלכודת העונג – זה הכוח שמושך אותנו בכוון הלא נכון
לכל מני יצורים יש מערכת משולשת:
חיפוש תענוג
המנעות מכאב
שימור אנרגיה
התמריץ העיקרי שיצורים מחפשים זה הנאה.
הציפור רוצה להמשיך לחיות: לאכול ולהתרבות ולשמור על המשכיות
ניקח לדוגמה ציפור זכר.
הוא עף לו ומה שמניע אותו זה אוכל, סקס, אוכל, סקס.
הוא גם מחפשת סימנים מהסביבה כדי לראות אם יש כאב שצריך להימנע ממנו:
אז אם קר מדי הוא יעבור למקום חם יותר.
ואם חם מדי הוא יעבור למקום קריר יותר.
הוא יחפש טורפים וינסה להמנע מהם.
הוא כל הזמן ינסה להבין איך להגביר את הסיכוי לשרוד ולהתרבות,
בין אם בעזרת חיפוש דברים מהנים
או המנעות מדברים כואבים.
הציפור גם מאד שומר על האנרגיה שלה,
ההתנהלות שלו יעילה,
כי אם היא לא תהיה יעילה יש פחות סיכוי שהציפור תשרוד,
ואז יש פחות סיכוי שתהיה המשכיות לגנים שלו.
בוא נראה אם אפשר ללמוד משהו מהציפור הזה.
נשים את הציפור הזכר בכלוב ויש שם 2 כפתורים.
הכפתור הכחול הוא כפתור רגיל. כשלוחצים עליו תיפתח דלת
הציפור יוכל לעוף לתוך מרחב שבו יוכל לעשות מה שהוא עושה בטבע.
אבל הכפתור האדום הוא כפתור קסם:
אם הציפור ילחץ עליו תהיה דלת מלכודת בתוך הכלוב
ודרכה תיכנס ציפור נקבה.
עכשיו תחשבו על איזה כפתור הציפור ילחץ.
זה יהיה הכפתור האדום כי זה המרדף אחר ההנאה,
וגם המנעות מכאב,
ושימור האנרגיה.
גם הכפתור הכחול – היציאה מהכלוב לאיזור הציפורייה – יאפשר לו לרדוף אחר ההנאה,
אבל זה לא יעיל כמו האפשרות של הכפתור האדום.
זה יחסוך אנרגיה ללחוץ על הכפתור האדום,
וברגע שהוא יבין את זה הוא ילחץ על הכפתור האדום.
עכשיו נחזיר את הציפור לכלוב ונשנה את קצת את העניינים:
עכשיו הכפתור הכחול יהיה הנקבה.
והכפתור האדום יגרום לקוקאין להגיע ישירות למוח.
כך יוצף מרכז ההנאה בדופמין.
דופמין הוא החומר שגורם לאופוריה ולהתרגשות שאנחנו קוראים לה תענוג.
נחשוב על איזה כפתור הוא ילחץ:
אנחנו יודעים שהציפור הולך ללחוץ על הכפתור האדום כי הוא רוצה לחסוך אנרגיה.
למעשה אם נמשיך לתת לו קוקאין בכל פעם
הוא ימשיך ללחוץ על הכפתור האדום לעיתים כל כך קרובות
כך שאפילו אם הוא יהיה רעב או צמא או עייף מאד,
ואפילו אם יש נקבה בכלוב, הוא אפילו לא יסתכל עליה.
הוא ימשיך ללחוץ על הכפתור האדום ותוך 10 עד 12 ימים הוא ימות.
מלכודת הדופמין – העונג יכול להפוך למלכודת
אולי כבר שמעתם על זה בעבר. זוהי מלכודת יוצאת דופן.
אבל אני מבקש שתעצרו לשקול מנקודת מבט סובייקטיבית
מה למעשה קורה במוח של אותו ציפור:
מה שלמעשה הוא עושה זה שהוא חושב ומרגיש שהוא מאד מצליח מבחינה ביולוגית,
אבל למעשה הוא הורס את עצמו.
שינינו את הסביבה של הציפור וגרמנו הטעייה לאנסטיקטים שלו,
ובעקבות זה הוא חשב שהוא עושה דבר טוב,
כשלמעשה הוא עושה דבר הרסני.
גם פרפרי הלילה נופלים למלכודת העונג ומתים
וזה לא קורה רק כשנותנים עם קוקאין.
כולנו יודעים על פגעי ההתמכרות לסמים והתמכרויות בכלל.
אז נדבר על משהו אחר. נדבר עלי.
אני יושב במרפסת הקדמית שלי.
מדי פעם אני יושב שם ומדליק את האור.
עשים (פרפרי לילה) מתוכננים בטבע שלהם לעוף אל האור.
למעשה הם מתוכננים לעוף למקור אור בהיר בשמיים,
הירח או כוכבים בהירים, כדי להשתמש בהם לנווט.
הם מחפשים את הכוכב הבהיר ביותר בשמיים,
ועכשיו הדבר הבהיר ביותר בלילה הוא מקור האור במרפסת שלי.
הם מכים שוב ושוב במקור האור במרפסת שלי.
זה מפריע להם, זה גורם להם בילבול.
שוב ושוב הם חוזרים ומכים במקור האור, עד שהם ימותו.
הסיכון שבגירוי ייתר
אז בכל פעם כשאנחנו נשתמש בגירוי שלא אמור להיות בסביבה
גירוי שאינו מאפיין את ההיסטוריה הטבעית של אותה חיה,
נוצר סיכון שהיצור הזה יעשה טעויות ענקיות,
טעויות שעלולות להוביל להרס עצמי ואולי אפילו למצב קטלני.
מה רוב האנשים אוכלים היום?
אנחנו יודעים מה אנשים אוכלים היום…
הם אוכלים כמויות אדירות
של אוכל עשיר במיוחד,
והאוכל העשיר הזה סותם את העורקים שלהם
גורם להם להשמנה,
ומכניס אותם לצרות רציניות.
אנשים אוכלים רק מעט אוכל בריא,
בדרך כלל הם מתרחקים ממזון צמחי טבעי מלא לא מעובד,
שזה המזון שהאורגניזם שלנו משגשג עליו.
מלכודת העונג בתזונה – מדוע קשה לעבור לאכול אוכל בריא?
שלב 1 – אוכל רגיל טבעי
בשלב הראשון כשאוכלים אוכל שמיוצר בטבע,
אותו האוכל שאנחנו בנויים לאכול,
האוכל שאנחנו אמורים לאהוב, ואנחנו אוהבים,
הכל בסדר.
שלב 2 – התחלת אכילת אוכל עשיר מדי
כשמתחילים לאכול ג'אנק פוד – שזה האוכל שאנשים באמת אוהבים, תהייה עליה בדופמין – שהוא הורמון העונג.
האוכל הזה עשיר יותר, בכל ביס יש יותר קלוריות.
הוצאנו ממנו את כל הסיבים הבריאותיים, והמים, ואת המינראלים הויטמינים.
ג'אנק פוד כמו שמן, סוכר, חטיפים מלוחים, גבינה וכן הלאה, הוא אוכל מרוכז מאד, יותר מדי מרוכז. כל המאכלים האלה מאד עשירים.
ההרגשה היא שכדאי לאכול את האוכל העשיר הזה
כשנאכל אוכל עשיר נרגיש עליה בחוויה.
החוויה המועצמת הזאת תוביל את האדם להגיד שזה נהדר. יש כאן יותר אנרגיה בכל ביס.
האדם יחשוב שבטח הדבר הנכון לעשות זה לאכול את האוכל הזה.
אולי אפילו כדאי לחיות ככה, לאכול ככה כל החיים
אתם עשויים לומר, ובכן, זה נפלא,
זה היי נהדר לחיות בו, למה שלא נחיה שם?
אז זה יעלה לי בכמה שנים, זה יעלה לי במשקל יתר, אז אני אחלה מעט…
אבל תראה כמה עונג אני מקבל…
הבעיה היא שמתרגלים לזה – גירוי חזק מקהה את החושים
הבעיה היא שאנחנו לא ממשיכים לקבל עוד ועוד עונג לתמיד.
כפי שאנחנו רואים, מה שהולך לקרות שאנחנו נתרגל לזה.
בכל פעם שיש לך גירוי חזק מאד, מחוץ לגבולות הנורמאליים של גירוי,
מה שיקרה שהמוח והחיישנים ייקהו.
המוח החיישנים מגנים על עצמם נגד הגירוי החזק הזה, והם ינמיכו אותו, וכשזה יקרה אנחנו נמצא את עצמנו בתהליך שנקרא הבטואציה, או הסתגלות עצבית, כלומר נתרגל לזה.
זה מה שקורה אם הולכים לבית של מישהו בחג המולד,
ומריחים את עץ האשוח הגדול,
וזה מריח נפלא, למשך רבע שעה בערך.
ואז מתרגלים לזה. בסדר?
אז זה מה שקורה בשלב 3.
ממשיכים לאכול אוכל עשיר מרוכז ומגיעים למחלות
אז בשלב 3, אכלנו ג'אנק לאורך זמן והתרגלנו לאוכל העשיר הזה, ועכשיו אנחנו מקבלים בערך אותה מידת הנאה שתמיד קיבלנו מאוכל, רק שעכשיו אנחנו אוכלים אוכל עשיר מאד.
אבל בגלל האוכל העשיר הזה נוצרה בעיה:
עכשיו אנחנו עם השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב, סרטן.
אנחנו מתחילים לראות את הבעיות האלו.
ועכשיו זה בערך הזמן שבו עשוי להתמזל מזלכם
כשתשמעו על ג'ון מקדוגל, טיקולין קמבל, ניל ברנרד
דין אורניש. תשמעו על קאדוול אסלטין.
אתם תשמעו על מישהו שיכול לעזור לכם ללכת בכוון הנכון
ואתם מזהים: אני יודע מה אני צריך לעשות כעת.
אני צריך ללכת לכוון הזה במקום לכוון שהייתי בו.
אבל כשאנחנו עושים זאת ואנחנו פונים לאוכל בריא,
אנחנו יודעים מה קורה – כבר יש לנו ניסיון בזה.
שלב 4 מתחילים אוכל בריא ומתעורר קושי
הגענו לשאלה שאיתה התחלנו.
אם אנחנו יודעים מה הדבר הנכון לעשות, אנחנו יודעים מה נכון לאכול, מדוע כל כך קשה לעשות אותו?
הסיבה היא: כשהתחלתם משלב 1 שבו אכלתם אוכל רגיל, ועברתם לשלב 2 שבו אכלתם ג'אנק ואוכל עשיר מדי, הרגשתם טעים, נעים וטוב.
כלומר כשעשיתם את הדבר הלא-נכון,
הרגשתם שזה הדבר הנכון.
כשאתם במצב 3 וכבר אכלתם אוכל עשיר מדי לאורך זמן והגעתם לשלב 4 שבו התחלתם לאכול אוכל בריא,
אתם עושים את הדבר הנכון,
אבל מרגישים שזה לא הדבר נכון.
אתם מרגישים קושי,
המוטיבציה עושה שינוי של 180 מעלות.
כל האינסטינקטים שלכם אומרים לכם לעצור מה שאתם עושים ולהגיע אל העונג המירבי,
וכמובן במינימום כאב ומאמץ.
כשאתם אוכלים אוכל בריא בסביבה המודרנית, אחרי שהתרגלתם לג'אנק או לאוכל עשיר מדי,
אתם קולטים אותות ששולחים למערכת שלכם מסרים שגויים.
אותות שמושכים אתכם היישר לתוך מה שאנחנו מכנים "מלכודת התענוג".
שלב 5 – להמשיך כדי לצאת מהמלכודת
איך נצא מזה?
רק אם ממשיכים לאכול בריא עוברים
משלב 4 (אוכל בריא ובלי הנאה)
לשלב 5 (אוכל בריא עם הנאה)
– וזה למעשה שלב ההתאוששות –
ואם אנחנו עושים את זה, אנחנו נהיים יותר רגישים, ואותו האוכל הבריא נעשה יותר טעים.
הבעיה היא שלוקח כמה שבועות להגיע למצב שהאוכל הבריא טעים.
זהו מסע של כמה שבועות שמעט מאד אנשים אי פעם יעשו…
