חיפוש
חיפוש

הפרעות קשב וריכוז – עניין של הגדרה.

בישראל החינוך, מבנה ההמשפחה, וגישת האבחון והטיפול בקשיי קשב וריכוז, דומים למדי לאלו שבארה"ב. הרבה מאד ילדים מאובחנים כלוקים בהפרעות קשב וריכוז ומערכת הבריאות ממליצה להם לקחת תרופות כימיות ל"איזון המוח" – כמו בארה"ב. למרבית הפלא, בצרפת יש פחות ילדים שסובלים מהפרעות קשב. איך ייתכן?  אולי נוכל ללמוד משהו מאירופה.

למה לילדים בצרפת אין הפרעת קשב וריכוז

הילדים הצרפתים לא צריכים תרופות כדי לשלוט בהתנהגות שלהם.
פורסם ב- 8 במרץ 2012 מאת מרילין טריז וודג Marilyn Wedge, Ph.d .בבלוג שנקרא "סבל הילדים" 
 
בארצות הברית, לפחות 9% מהילדים בגיל בית הספר שאובחנו עם ADHD, נוטלים תרופות מרשם. בצרפת, האחוז של ילדים שאובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז ונוטלים תרופות הוא פחות מ- 5%. איך המגיפה האמריקאית של הפרעות קשב לא הגיעה לצרפת?

האם הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה ביולוגית-נוירולוגית? למרבה הפלא, התשובה לשאלה זו תלויה אם אתה גר בצרפת או בארצות הברית. בארצות הברית, פסיכיאטרים המתמחים בטיפול בילדים, טוענים ש ADHD הפרעת קשב או ריכוז, היא הפרעה ביולוגית עם גורמים ביולוגיים. הטיפול המועדף הוא בהתאם ביולוגי – כלומר תרופות ממריצות פסיכיאטריות כגון ריטלין, ואדרל.
מצד שני, פסיכיאטרים צרפתים המתמחים בטיפול בילדים, רואים ב ADHD , הפרעת הקשב והריכוז, בעיה רפואית שהגורמים לה הם פסיכו-סוציאלים, והיא תלויה בסביבה. במקום לתת לחולים תרופות כימיות לבעיות התנהגות, רופאים הצרפתיים מעדיפים לחפש את הגורם הבסיסי למצוקת הילד – ואינם מניחים שזאת בעיה במוח של הילד, אלא קושי חברתי או סביבתי שיש לו. הם בוחרים לטפל במוקד הבעיה, כלומר בהקשר החברתי הבסיסי והם עושים זאת בעזרת פסיכותרפיה או ייעוץ משפחתי. הנטייה אמריקאית מייחסת לכל הסימפטומים חוסר תפקוד ביולוגי וחוסר איזון כימי במוח של הילד, ואילו בצרפת רואים את הפרעת הקשב כבעיה סביבתית חברתית.

פסיכיאטרים צרפתים לא משתמשים במערכת הסיווג של בעיות רגשיות שבה משתמשים האמריקאים, ה DSM . הפדרציה הצרפתית של פסיכיאטריה פיתחה מערכת סיווג חלופית ה- CFTMEA. ב – CFTMEA מתמקדים בזיהוי הגורם הפסיכו-סוציאלי ובטיפול בבסיס הסימפטומים של הילדים, ולא מחפשים טיפול תרופתי שיהיה תחבושת ממסכת לסימפטומים.
קלינאים צרפתים מאתרים ומתקנים את הקשרים החברתיים של הילד. כתוצאה מכך פחות ילדים בצרפת מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז. יתר על כן, ההגדרה של הפרעת קשב אינה רחבה כמו בארה"ב, אשר, לעניות דעתי, נוטה להגדיר יותר מדי מצבים כפתולוגיים.  ה- DSM לא נותן חשיבות לסיבות אחרות מאשר חוסר איזון כימי. שימוש ב DSM מוביל לאבחן מספר רב יותר של ילדים כסובלים מבעיות קשב וריכוז, וגם מעודד לתת לאותם ילדים תרופות כימיות.
הגישה ההוליסטית, הפסיכו-סוציאלית הצרפתית מאפשרת להתחשב גם בגורמים תזונתיים  כמעודדים תסמינים מסוג ADHD – במיוחד לאור העובדה כי ההתנהגות של כמה ילדים החמירה לאחר אכילת מזונות עם צבעים מלאכותיים, חומרים משמרים מסוימים, או אלרגנים. בצרפת, קלינאים שעובדים עם ילדים שיש להם קשיים,  וגם הורים של הרבה ילדים עם הפרעות קשב  מודעים היטב כי התערבות תזונתית יכולה לעזור לפעמים לפתור את הבעיה של הילד. בארצות הברית, ההתמקדות הקפדנית בטיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז, מעודדת קלינאים להתעלם מהשפעת גורמים תזונתיים על ההתנהגות של ילדים.

יש, כמובן גם פילוסופיות גידול ילדים שונות לחלוטין בין ארצות הברית וצרפת. פילוסופיות אלו יכולות להסביר למה הילדים הצרפתים מתנהגים בדרך כלל טוב יותר מהילדים האמריקאים. Pamela Druckerman מדגישה את סגנונות ההורות השונים בספרה האחרון, גידול ילדים. התובנות שלה רלוונטיות לדיון בנושא למה הילדים הצרפתים אינם מאובחנים עם ADHD במספרים דומים למספרים בארצות הברית.
מרגע הולדת הילדים, ההורים הצרפתים  מספקים להם מסגרת או מבנה. ילדים אינם מורשים, לדוגמה, לנשנש מתי שהם רוצים. ישנן ארבע ארוחות ביום. הילדים הצרפתים לומדים לחכות בסבלנות לארוחה. הם אינם אוכלים חטיפים במקום מזון בכל פעם שמתחשק להם. גם תינוקות צרפתים, צפויים לציית למגבלות המוגדרות על ידי ההורים ולא על ידי הבכי שלהם. הורים בצרפת נותנים לתינוק לבכות כאשר אינם ישנים בלילה, החל מגיל 4 חודשים.
ההורים הצרפתים, אוהבים את ילדיהם בדיוק כמו כהורים האמריקאים . הם נותנים להם שיעורי פסנתר, לוקחים אותם לאימון ספורט ומעודדים אותם כדי להפיק את המרב מכישוריהם. אבל הפילוסופיה של ההורים הצרפתים שונה והילדים יותר ממושמעים. מגבלות נאכפים באופן עקבי, והגבולות מאפשרים לילדים להרגיש בטוחים ומאובטחים. גבולות ברורים, הם מאמינים, למעשה מאפשרים לילד להרגיש מאושר ובטוח – הבנה זאת תואמת את הניסיון שלי הן כתרפיסט והן כהורה. לבסוף, הורים בצרפת מאמינים כי ילד השומע את המילה "לא" נחלץ מהעריצות של הרצונות של עצמו. הלקאה, כאשר נעשה בה שימוש בתבונה, לא נחשבת התעללות בילדים בצרפת. (הערה של המחבר: אני אישית לא בעד הלקאה ילדים).
בתור מטפל שעובד עם ילדים, זה מאוד הגיוני לי כי לילדים הצרפתים אין צורך בתרופות כדי לשלוט בהתנהגות שלהם כי הם לומדים לשלוט בעצמם בהתנהגותם בשלב מוקדם של חייהם. הילדים גדלים במשפחות שבהם החוקים מובנים, ויש היררכיה ברורה. במשפחות צרפתיות, ההורים מנהלים את ילדיהם – שלא כמו במשפחה אמריקאית, שבה לעתים קרובות מדי המצב הפוך.
זכויות יוצרים © מרילין וודג', Ph.d.
 

התגובות שלכם בפייסבוק:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

מאמרים נוספים

עבודה רגשית ממוקדת מהירה ליצירת מציאות רצויה (בזום).

איילת גושן טיפול הומאופתי וגמילה מהתמכרויות

פגישות בזום או פנים אל פנים בירושלים.

טיפול בלי לצאת מהבית לריפוי שלם של בעייתך בשיחה באון-ליין

Classical homeopathy for English speakers

If you live in the Jerusalem area, we will meet face to face. For those who cannot get to Jerusalem, we can meet via internet.

נושאים נוספים באתר