התקף לב

האם בגלל כולסטרול גבוה?

האם בגלל לחץ דם גבוה?

גישה אלטרנטיבית מרתקת למחלות בכלל, ופה בדוגמא זאת, להתקפי לב ולכולסטרול. הממסד הרפואי כועס על ד"ר המר על שיטתו אך ההצלחות בטיפול מעודדות לבחון את רעיונותיו.

ד"ר קרוליין מרקולין מנפצת מיתוסים בנושא התקף לב, תעוקת לב, בהרצאה בת 3 חלקים

ההרצאה מסתמכת על מחקריו של ד"ר המר:

אתרגם את עיקרי דבריה:

הסיבה להתקף לב היא כולסטרול?

מקובל להניח שכולסטרול אשר שוקע על דפנות כלי הדם גורם ל התקפי לב. ד"ר מרקולין טוענת שזהו הסבר לא מבוסס. לדעתה, ובהתבסס על מחקריו של ד"ר המר, זוהי תיאוריה מדעית שהפכה לסיפור רפואי – מיתוס. כל תהליכי הגוף קשורים למוח. בסריקות מוח התגלה שלכל מחלה יש איזור במוח ששולט עליה, או קשור אליה. כל מי שסבל מהתקף לב הראה סימנים בצד ימין של המוח באותה נקודה. החוקר לקח בחשבון גם את הצד הרגשי והמנטאלי. כל מי שהיה לו התקף לב סבל משוק כלשהו קודם להתקף הלב. שוק כמו למשל אבדן של אדם יקר או פרידה. 3 המוקדים: המוקד הרגשי, המוחי והלבב, ביחד הם יחידה אחת המשפיעה על התקף לב ועובדת בסינכרון. לדעת הרופא החוקר ד"ר המר, ההבדל בין הלב, המוח והצד הרגשי הוא אקדמי בלבד. במציאות הם יחידה אחת. השוק נחווה בצד הרגשי. המוח מתעד את השוק והוא המתווך בין הרגש והגוף. התגובה בגוף ברמת התאים באיזור הלב, אינה מעידה על בעייה בלב עצמו אלא היא תגובה מתוכנתת מראש כדי לתת פתרון לבעיה שנוצרה. למשל, אם אדם חושש ממוות, הריאות יגבירו ייצור תאים, יתחילו תהליך נשימה מוגבר כדי לספק יותר חמצן. אם התהליך הזה של ייצור תאים בריאות יימשך זמן רב, יווצר גידול. ברפואה קוראים לזה גידול סרטני ומספרים לנו שחל שיבוש באיזור הזה בגוף.

מהי מחלה? מהו התקף לב? האם זהו שיבוש – תקלה בגוף?

ד"ר המר אומר שמחלות הן במהותן תוכניות ביולוגיות מיוחדות אשר נוצרו כדי לעזור לגוף בתקופה של מתח. במוח ובכל תא ותא בגוף, יש תוכניות איך לשרוד המוכנות עבורו מראש. ד"ר המר פרסם 5 חוקים ביולוגיים אשר נכונים לכל אדם.

חמישה חוקים ביולוגיים:

1. כל מחלה נוצרת משוק, קונפליקט, שקורה במקביל ברגש או בצד המנטאלי, במוח, ובאיברים אחרים בגוף.
   

2. חוויה של שוק או אירוע טראומטי היא סובייקטיבית ואפילו אם שני בני אדם יעברו שוק דומה (פיטורין מהעבודה – למשל), כל אחד מהם יחווה אותו אחרת. ההבדל בחוויה הסוביקטיבית תלוי באופי שלנו, ברגישויות, בתרבות שממנה הגענו, בחוויות קודמות. אירוע דומה גם יורגש בעוצמה שונה אצל אנשים שונים. לכל תוכנית ביולוגית לתיקון בעיה (מה שעד היום כינינו מחלה) יש 2 שלבים.  בשלב הראשון, קרוב למצב הטראומטי או לשוק, יש מתח, מחשבות חוזרות והפרעות שינה, כדי לאפשר לנו למצוא פתרון לבעיה שנוצרה. בשלב זה הידיים קרות או שאנו מרגישים קור בגוף. השלב השני הוא מצב ריפוי – מצב ארוך של מנוחה. לכן אנחנו מאד עייפים כשאנחנו בשלב ריפויץ בשלב זה הידיים חמות, או שיש חום.
3. כל הרקמות הנשלטות מהמוח העתיק מתגברות את מספר התאים בזמן טראומה או אירוע חריג . (למשל סרטן הריאות, הכבד, הפרוסטטה) . ברקמות הנשלטות ע"י המוח החדש, בזמן טראומה קורה ההיפך – אבדן תאים באיברים המתאימים בגוף (למשל אוסטאופורוזיס, כיב קיבה). כאשר עברנו לשלב ההחלמה מתרחש תהליך הפוך. התאים שנוצרו בעודף אינם נצרכים עוד וגוף מסיר אותם, ומצד שני נוצרים תאים חדשים באיזור שיש בו חסר כמו בכיב. תהליך זה קורה בעזרת חיידקים.
4. תפקיד מועיל לחיידקים: חיידקים כמו קנדידה, סטרפטוקוק ואחרים, עוזרים להחזיק את הגוף לבריאות. עוזרים להחזיר את הרקמה לתפקוד מקורי נורמאלי. בשלב הריפוי הזה אנו רואים סימפטומים כמו התנפחות, כאב, דלקת ועוד.
5. כל "מחלה" היא שלב פעיל של תוכנית ביולוגית שנועדה לרפא את האדם ממתח בלתי צפוי שחווה, לעזור ולא להזיק.

הלב:

שרירים שונים בלב וכלי דם, התפתחו בתקופות (אבולוציוניות) שונות, ובשלבים שונים של התפתחות העובר, וכל חלק בלב קשור לאישור שונה במוח, קשור ל התקף לב מסוג האופייני לו, וקשור לקונפליקט ביולוגי שונה, כלומר לעניין רגשי אחר ותוכנית טיפול פנימית אחרת.

[בעבר היה לי קישור להרצאה מצולמת של דר קרוליין. בגלל שינויים ברשת הקישור לא מוביל להרצאה. אודה למי שמצא את ההרצאה המקורית. פה היה קישור לסרטון הראשון מתוך 3.] 

תעוקת לב נועדה לפתור בעייה של אבדן במרחב האישי:

כלי הדם הכליליים מזרימים דם ללב והקונפליקט שקשור אליהם הוא קונפליקט של אבדן. אבדן הקשור לתחום, למרחב, לסביבת החיים,לבית או לעבודה. למשל אבדן בבית כמו גירושין, מעבר דירה לא צפוי, כל מה שקשור בחוסר ביטחון בגלל שינוי לא צפוי. באותו אופן שינוי בעבודה. גם בני משפחתנו קשורים למרחב שלנו, ועמיתינו לעבודה, כך שאבדן אדם קרוב קשור גם הוא למרחב הפרטי ולכלי הדם הכליליים.

ברגע שאנו חווים אבדן או שינוי במרחב הפרטי, באיזור של כלי הדם הכליליים יהיה אבדן תאים, אבדן רקמה. זהו חלק מתוכנית הריפוי שהזכרנו אשר מתוכננת מראש למצבי קושי, טראומה או מתח. הרעיון הוא להרחיב את כלי הדם כדי לאפשר זרימה מוגברת של דם לתוך הלב כדי להגביר בנו את האנרגיה ולאפשר לנו למצוא פתרון לבעיה המרחבית שנוצרה בחיינו. כיב – אבדן רקמה – בכלי הדם הכליליים, יוצר תעוקת לב. עוצמת תעוקת הלב תלוי בעוצמה הסובייקטיבית שבה אנו מרגישים את השוק.

תפקיד הכולסטרול להחזיר את כלי הדם הכליליים למצב רגיל לאחר ריפוי האבדן:

מיד כשהקונפליט נפתר, הכיב בכלי הדם מתמלא מחדש. הכולסטרול הוא האחראי למלא את הכיב של כלי הדם שנוצר ועתה אין בו צורך. הכולסטרול נוצר בכבד. הכבד יוצר כולסטרול בכמות הנדרשת לתקן כלי דם. באופן טבעי בזמן ריפוי עולה רמת הכולסטרול. אם בתהליך הריפוי כל הזמן יש מתחים חדשים, כי אז יש נסיון ייתר לתיקון בעזרת כולסטרול ואז נוצרות היצרויות בכלי הדם. כלי דם אחרים בגוף מתרחבים או נוצרים כדי לספק את הדם במקרה הצורך ובמצב של היצרות של כלי דם אחרים. מחקר זה פורסם ב 1998 ב American jurnal of cardiology. באופן הפוך ממה שמקובל לחשוב, ככל שהעורקים צרים, יש פחות סיכון. (כן – ברור לי שאתם צורחים עכשיו שם בבית – אני מתרגמת את ההרצאה, האזינו והחליטו בעצמכם. הערה שלי – איילת).

.כולסטרול אינו אף פעם סיבה לדאגה, כמו שד"ר רון רוסטל מסביר בספרו המיתוס של הכולסטרול "כולסטרול חשוב לבריאות הלב. כולסטרול חשוב לכל סוג של תיקון תא". כלומר, כולסטרול יכול להיות גבוה במשך כל תהליך החלמה שהוא בגוף. ד"ר רון ממשיך "זוהי טעות יסודית בצורת החשיבה המדעית, לקשור בין גובה כולסטרול ובין התקף לב. הרפואה מסבירה לנו שהכבד מייצר כולסטרול כדי לגרום לנו התקף לב. הטבע והאבולוציה לא עובדים כך. הקונספט שכימיקלים בגוף שלנו יוצרים בנו מחלות הוא אבסורדי."

האם ניתוח מעקפים או צנתור שבו שמים סטנט מאריכים חיים ומונעים התקף לב נוסף?

יש רופאים שאומרים שלא. מעקפים או קפיצים להרחבת כלי דם אינם מאריכים חיים.

אם זה לא כולסטרול מה גורם ל התקף לב?

ד"ר המר גילה שהתקף הלב למעשה הוא יוזמה של המוח (כמו גם הסרטן). בזמן שהגוף מתקן את כלי הדם בעזרת כולסטרול, קורה משהו ברמת המוח. ריפוי תמיד קורה בסביבה נוזלית. במוח נשלחים נוזלים לאיזור אשר קשור לאותם כלי הדם שכרגע עוברים ריפוי. נוצר מעין כיס נוזלים, כרית הגנה לאיזור אשר שולט על אותם כלי דם במוח. גודל כרית ההגנה הנוזלית יחסי לעוצמת השוק הרגשי שהאדם חווה. בשיא הריפוי יש אירוע משמעותי: כל האורגניזם נשלף מתוך מצב של מנוחה ונשלח חזרה לתוך מצב אקטיבי של מתח, עם עצבנות, חוסר שקט, בחילה, זיעה קרה, שכולם סימפטומים האופייניים למצב הפעיל של המתח – הקונפליקט, וגם כמו שנראה, סימפטומים של התקף לב. מהי המטרה של זה? בשיא תהליך הריפוי, כיס הנוזלים הזה במוח הגיע לגודלו המירבי. ברגע זה הנוזל נדחף החוצה. זוהי נקודת המפנה שתאפשר לאורגניזם לחזור למצב נורמלי. מצבי קיצון אלו הם למשל התקף אסתמה, התקף אפילפסיה, שבץ וגם התקף לב.  אנחנו מתבוננים במצב של התקף לב. באותו איזור במוח גם השלט מצב של פעימת לב איטית. כשהנוזלים נדחפים החוצה מופעל במוח מצב איטי של הלב. כשיש מצב של התקף לב הלב מאט. ובאותו זמן יש תעוקת לב כי הסימפטומים הפעילים של מצב המתח כוללים תעוקת לב. ביחד עם האטת הלב יש כאב בחזה, תעוקה, אבל הם אינם קשורים לשריר הלב. הכאב בחזה, ההתכווצויות, התעוקה, למעשה מושפעים מאיזור אחר במוח ומהתכווצות כלי הדם הכליליים.  מאפייני התקף לב: זיעה קרה, בחילה, שמאפיינים כל משבר שהוא גם השיא של האירוע. לפעמים בהתקף לב – במשבר הזה, גם מתעלפים. הגוף גורם להתעלפות כדי שלא יופרע שיא הריפוי הזה שהוא התקף הלב עצמו, המקביל למשבר. זוהי הנקודה הקריטית ביותר של התוכנית הביולוגית. בזמן התעלפות שבה יש 3-4 פעימות לב בדקה, אדם יכול להישאר חי זמן ממושך. מצב משברי זה הוא נקודת המפנה. אחרי התקף הלב והאטת הלב כדי כדי עילפון, כל האורגניזם נכנס לשלב ב של הריפוי – שלב יצירת הצלקת, כמו בריפוי כל פציעה. במקביל גם שלב זה קורה גם במוח. במוח מתרבים באיזור המתאים תאי galia שתפקידם להשלים את שלב ב. ברפואה הקונבנציונאלית התרבות כזאת של תאי galia מאובחנת כגידול במוח אשר נקרא גליובלסטומה. ד"ר המר אמר כבר בשנות ה 80 שאלו לא גידולים סרטניים אלא תהליך ריפוי טבעי המתרחש במוח במקביל לתהליך הריפוי של כלי הדם הכליליים של הלב.

תרגמתי בערך עד הדקה ה 20. נא צפו בהמשך ההרצאה ובחלקה האחרון.

[פה היה אמור להיות הסרטון השני – שכאמור עקבותיו אבדו לי]

[והסרטון ה 3]

הערה: ד"ר המר נתבע פעמים רבות בגלל דיעותיו הלא קונבנציונאליות. הוא התחיל את מחקרו בעקבות סרטן שהוא עצמו חלה בו לאחר מות בנו. הרפואה הקונבנציונאלית רודפת אותו והוא אף נתבע מספר פעמים וישב בכלא. עם זאת אחוזי ההחלמה מסרטן לפי שיטתו הם מהגבוהים ביותר (6000 איש מתוך 6500 חולים שרובם הגיעו עם סרטן מתקדם עדיין בחיים אחרי 4-5 שנים)..