מימוש פוטנציאל או יכולת:
הדרך לאפשר לילדינו הגשמת היכולת הפנימית, ה פוטנציאל, שיש בהם:
הדרך לגדל ילדים מאושרים שיהיו מאוחר יותר מבוגרים מאושרים:
בכל אחד מאיתנו יש פוטנציאל שאיתו נולדנו. זהו הספר הבסיסי, המאגר הגנטי, שאיתו הגענו לחיים. בספר זה רשומים האופי הבסיסי שלנו, הנטייה הבסיסית לחלות במחלה זאת ולא אחרת, האירועים שיותר ירגשו אותנו והאירועים שנהיה פחות רגישים אליהם.
כדי להגיע למלוא היכולת האישית ולהמנע מהמחלות שנמצאות במאגר הרגישויות שלנו, אפשר להיעזר ב הומיאופתיה
אבל, עוד לפני השימוש ב הומיאופתיה האם יש מה לעשות "לבד בבית" ?
ודאי שיש!
אפשר ורצוי לתת לילדינו פתיחה טובה לחיים בין אם משתמשים בהומיאופתיה, ובין אם לא, והכי חשוב, בואו לא נהרוס להם.
איך משפרים ואיך לפחות לא הורסים?
הילדים שלנו, בונים תדמית אישית, דימוי עצמי, דימוי גוף, ביטחון עצמי, בעזרת מה שאנו אומרים להם.
כשהם רכים בשנים כל משפט שאנו אומרים להם נחרט ישר בתודעה שלהם, כמעט ללא סינון, כאמת צרופה. למשל "ילד מדהים שלי" נחרט באותו עומק כמו "טיפש אחד" ובכל המשפטים האלו ייעשה מאוחר יותר שימוש.
גם המשפטים שאומרת הגננת נחרטים אצל ילדינו, וגם מה שאומרת המורה, אבל המשפטים שלנו, האנשים המשמעותיים ביותר בחיי ילדינו, הם חשובים ביותר וממש בונים לאט לאט מי הוא חושב שהוא.
אפילו מה שאנחנו חושבים על ילדינו בלי להגיד להם, או מה שאנו מספרים עליהם לחברינו, מגיע לתודעה של הילדים, כי הרי הם מרגישים אותנו בחושים עדינים ביותר, שהם מעבר למילים.
אני זוכרת את המורה שלי בכתה א' ואת הילד שישב בשולחן הראשון השמאלי ביותר. היא לא אהבה אותו. היא שנאה אותו. היא מררה את חייו. מכתה א' הוא ידע היטב שלדעתה הוא שמן, עצלן וטיפש. אינני בטוחה שהיא זאת שהמציאה לו את לו שם הגנאי "שמינו", אולי היתה זאת המצאה של הילדים, אבל זאת כתה א', אפשר להשפיע על הילדים לטוב ולרע. היא וודאי לא עשתה דבר כדי למנוע משם זה להישמע. היא גם לא חסכה במילותיה ואמרה שלדעתה אביו טיפש ושיש לאביו טעם רע לפי הדברים שהוא קונה לו.
אני מקווה שהיום זה לא יכול לקרות. לא קשה לנחש איזה דימוי עצמי נוצר לאט לאט לילד הזה. שלוש שנים מיותרות עם המורה הנוראית השאירו בוודאי ילד עם ביטחון עצמי נמוך שלא מעריך את עצמו כלל. אני מקווה שלפחות הדמויות של הוריו בבית היו מעצימות ונתנו לו ביטחון ביכולות שלו.
נכון, זהו סיפור על ילד זר בכיתה א' לפני עשרות שנים, אבל מה אנחנו אומרים לילדינו בלי לשים לב בזמן שאנחנו עייפים או רוגזים? שימו לב, כל מילה נחרטת ונחשבת. כמו בביטוי הידוע "אבנים שחקו מים" משפטים שחוזרים על עצמם משכנעים בסופו של דבר.
אז מה כן להגיד?
כל דבר טוב.
הילד סידר שני צעצועים בחדר – ציינו זאת. שימו לב לכך.
נכון שהוא לא סידר את כל הצעצועים, אבל הוא סידר חלק, העריכו בקול מה שעשה.
כל מה שהוא ערך בשבילכם ואתם רואים שילדכם עשה, ציינו זאת. נכון, הוא לא היה מושלם, אבל הוא השתדל? אמרו מילה טובה.
אל תחסכו במשפטים אשר משפרים דימוי עצמי כמו:
-
אתה מוכשר
-
אני אוהב איך שאתה חושב
-
אתה יצירתי
-
כמה יפה סידרת
-
איזה יופי ששמת את המגבת בכביסה
-
כמה יפה שאספת את הצלחות ביוזמתך
-
אתה יפה
-
יש לך טעם טוב
-
כמה טוב שחשבת פעמיים והחלטת בעצמך
-
אתה חכם, סמוך על עצמך
-
כל כך נהניתי משנת הצהרים כששמרת על השקט
-
כמה יפה אתם משחקים
-
אתה באמת מבין בכסף
-
זה יצליח לך
-
שמתי לב שחזרת בלילה כפי שסיכמנו, אתה מאד אחראי.
משפטים כאלו יבנו בילדך ביטחון עצמי
חפשו כל היום הזדמנויות לאמר אותם
כאשר תתחילו להקפיד להגיד משפטים בונים ומחזקים, תגלו שילדכם מחפש את הסוכריות האלו ורוצה בהם והוא מתחיל להתנהג באופן שיגרום לו לקבל עוד ועוד משפטים כאלו, וזה נפלא בפני עצמו.
מה לא להגיד?
טיפש
אתה לא חושב
אתה פזיז
תזהר שלא תיפול
שוב שפכת?
אתה לא שומע את הרעש שאתה עושה?
כמה קיבל החבר שלך במבחן?
אין לך חברים?
צא כבר מהבית
נמאס לי שאתה פה
תתחתן כבר
תמיד אתם רבים
כן זה נכון, הם רבים לפעמים, הם מרעישים, הם מבלגנים. הסבת תשומת הלב להפרעות אלו מעצימה אותן. הגדילו את הטוב בכך שתאירו אותו בזרקור. הגדילו את הביטחון שלהם בכך שתאירו את החלקים החיוביים שבהם.
זהו, קצר ולעניין. אולי אני כרגע עצבנית או עייפה אבל עלי להיזהר לא להרוס את החיים של ילדי. אשים לב למילים שיוצאות מפי ואחזק בילדי את הביטחון והיכולת.
אפשר גם להגיד מילה טובה לבן הזוג. להזיק זה לא יזיק. ייתכן מאד שזה יקרב ותמצאו שבן הזוג שלכם, כמו עוד ילד במשפחה, משתוקק למילים טובות, פועל לקבלן, והאווירה בבית משתפרת. כדאי לנסות.
מה לגבי עמית לעבודה? פקוד שלנו או עובד תחתנו? מילה טובה על עבודה שנעשתה כהלכה משפרת את העבודה שעדיין לא נעשתה וגורמת שביעות רצון. כדאי!
אבל זהירות, לא לרמות בבקשה. לא להגיב באופן חיובי להתנהגויות שליליות. נא התעלמו מהשלילי ואל תנסו לייפות אותו. איננו רוצים לשדר שכך היינו רוצים שיתנהגו סביבנו.
התגובות שלכם בפייסבוק:
2 תגובות
בהחלט ארגז כלים מעניין בנוגע לגידול ילדים בצורה אחרת
לכולנו יש ביקורת על הדרך בה ההורים שלנו גידלו אותנו, ואכן יש לזה משקל רב בדרך בה מתעצב דימוי עצמי לאורך השנים.
תודה רבה על פוסט חשוב!
תודה לך דימוי עצמי, איילת.