מה באמת עושה אותנו מאושרים? לקחים מהקורס הפופולרי ביותר בתולדות ייל
בשנת 2018 פתחה לורי סנטוס, פרופסורית לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, קורס בשם "מדע הרווחה והאושר". תוך זמן קצר הוא הפך לקורס הפופולרי ביותר ב-300 שנות ההיסטוריה של האוניברסיטה. הוא לא משך סטודנטים כי סיפר להם מה שרצו לשמוע, אלא כי הראה להם במה הם טועים כבר שנים.
נקודת המוצא של סנטוס פשוטה: אם בני אדם כל כך חכמים, למה אנחנו גרועים כל כך בניבוי של מה שיגרום לנו להיות מאושרים?
הממצא הראשון: מה שאנחנו רודפים אחריו כמעט לא משנה
רובנו משוכנעים שהאושר מחכה לנו אחרי עוד קצת כסף, עבודה טובה יותר, בן או בת זוג מתאימים, גוף מושלם, בית גדול יותר או קידום. עשרות שנות מחקר מראות שאף אחד מהדברים האלה לא משפר באופן מתמשך את תחושת הרווחה שלנו. הם לא רעים, אבל המוח שלנו פשוט לא בנוי לשמר אושר על בסיס נסיבות חיצוניות.
התופעה נקראת הסתגלות הדונית. לכל אחד יש נקודת בסיס של אושר, והמוח חוזר אליה בלי קשר למה שקורה. אחרי זכייה גדולה, אחרי פגיעה קשה או אחרי קידום, אנחנו חוזרים לרמה שהכרנו, במידה רבה, בתוך חודשים ולעיתים אף שבועות.
מכאן נולד מה שסנטוס קוראת "הליכון הסיפוק": עובדים קשה, משיגים את היעד, נהנים לרגע, המוח מסתגל, ואז צריך את הדבר הבא. ההליכון לא עוצר, והאושר נשאר תמיד באותו מרחק מאיתנו.
הממצא השני: מה שעובד הוא מה שאנחנו דוחקים הצידה
הדברים שאכן משפרים את הרווחה לאורך זמן הם אלה שרובנו שמים בתחתית רשימת המשימות:
- קשרים חברתיים חזקים
- מעשי חסד
- התענגות על חוויות חיוביות פשוטות
- שינה מספקת ופעילות גופנית
- הכרת תודה
- נוכחות ברגע
הנקודה הלא נוחה, שהסטודנטים של סנטוס חזרו אליה שוב ושוב, היא שהם כבר ידעו את כל זה. כולנו יודעים שקשרים חשובים יותר מכסף ושחוויות חשובות יותר מחפצים. ובכל זאת אנחנו ממשיכים לבחור אחרת.
למה אנחנו ממשיכים לטעות? "רצייה שגויה"
סנטוס מסבירה שהמוח שלנו הוא מערכת חיזוי שאינה מכוילת כראוי. היא קוראת לתופעה Miswanting, כלומר רצייה שגויה. המוח צופה שדברים מסוימים יאשרו אותנו, והתחזיות האלה שגויות באופן עקבי, בתרבויות ובדורות שונים, אבל הוא לא מעדכן אותן.
- הוא חוזה שיותר כסף יאשר אותנו הרבה יותר, אבל המחקר מראה שההשפעה נחלשת ומגיעה לרוויה יחסית.
- הוא חוזה שהשגת מה שרצינו תשמח אותנו, אבל לרצות משהו ולהשיג אותו מפעילים מערכות עצביות שונות, והמימוש מאכזב לא פעם ביחס להבטחה.
- הוא חוזה ששינוי בנסיבות ישנה את ההרגשה, אבל ההסתגלות מחזירה את רוב האנשים לנקודת הבסיס.
מה עושים? שלושה תרגולים
הקורס של סנטוס היה כמו עדכון תוכנה: ללמד אנשים לרצות את מה שבאמת עובד, לא כפילוסופיה אלא כתרגול יומיומי.
1. התענגות על הרגע (Savouring). לחוות באופן מלא רגע חיובי בזמן שהוא קורה: בלי לצלם, בלי לשתף ובלי לחשוב כבר על הדבר הבא. המוח זקוק לקשב מתמשך כדי לקודד חוויה חיובית לזיכרון ארוך טווח. זה מתיישב עם מה שמצא הפסיכולוג ריק הנסון בתרגול של כ-12 שניות. בלי התענגות כזו החוויה עוברת בלי להשאיר חותם.
2. סידור מחדש של סדרי העדיפויות. לקחת את הזמן שמושקע ברדיפה אחרי דברים שלא עובדים ולהפנות אותו למה שכן עובד. לא כהקרבה אלא כהשקעה: שעה פחות בטלפון ושעה יותר עם אדם אהוב, רכישה אחת פחות וחוויה אחת יותר.
3. הכרת תודה ספציפית. לא רשימה כללית ולא הערכה מעורפלת לחיים, אלא אדם מסוים, דבר מסוים שעשה, וההשפעה שהייתה לכך עליכם. כדאי לכתוב לו או לומר לו זאת ישירות. לפי המחקר של סנטוס, התרגול הזה משפר את הרווחה יותר מכמעט כל התערבות אחרת שנבדקה.
אין בכם פגם
זה לא כשל אישי שאנחנו רוצים את הדברים הלא נכונים. המוח שלנו התעצב לרדוף אחרי מעמד, משאבים וביטחון, כי זה עזר לאבות אבותינו לשרוד בסוואנה. אבל הכיול הזה לא מתאים לחיים של היום.
העדכון כבר זמין, והוא דורש רק לעשות בעקביות את מה שאנחנו כבר יודעים שעובד. רוב האנשים יבלו את חייהם על ההליכון, ירדפו אחרי מה שלא יספק אותם ויתהו למה הסיפוק לא מגיע. המעטים שירדו ממנו ישקיעו במה שהמחקר הוכיח, וזו אחת ההחלטות המבוססות ביותר שאפשר לקבל.