טיפ 8

יש לך 18 שניות:

היום "נוריד ידיים" עם התקף הפאניקה:

בוא נעשה משהו שאינו רק מרגיע אלא ממש נכנס לתוך הבעיה. בהמשך לטיפ 7 צריך קצת אומץ אבל זהו תרגיל מצוין כדי באמת לפרק את החרדה.

מרגיש שההתקף עומד להגיע? אוקי, תגיד לו, להתקף הפאניקה, שיש לו בדיוק 18 שניות לההתייצב פה במלוא עוצמתו! יש לו 18 שניות בדיוק ולא שניה אחת יותר להתפתח להתקף של ממש! אם הוא לא מתפתח להתקף תוך 18 שניות אז שיפסיק לאיים. כל החששות שיש לך שיקרו עכשיו, ב 18 השניות הקרובות.

• אם הלב עומד להתפוצץ – יש לו 18 שניות.
• אם אתה הולך להתעלף אז עכשיו, ב 18 השניות האלו.
• אם אתה עומד לאבד שליטה – עכשיו!

כשאתה שם מגבלות של זמן אתה הופך את כל העניין למשחק. אתה מבקש מהחרדה לחשוף את הקלפים שלה.

זה יוצר תחושת שליטה בגופך ובמוחך ולכן זה עובד.

המחשבה היא: החרדה הזאת שההתקף עומד לבוא מציקה לי שוב ושוב. היא מבזבזת את זמני ואת כוחותי. די. אני קורא להתקף החרדה לבוא ב 18 השניות הבאות. אם הוא לא מגיע, חלון ההזדמנות שלו נסגר. אני ממשיך לחיות ולעשות מה שאני אמור לעשות כרגע.

עכשיו ספור לאחור לאט. מ 18 ל 1. לאט. אתה משחק עם הפאניקה את המשחק. מ 4 אתה שובר את הספירה לתתי מספרים  שלוש וחצי… שלוש… שתיים ושלושת רבעי… (לאט) שתיים וחצי… שתיים ורבע… שתיים… אחד שלושת רבעי… אחד וחצי חצי… נו – התקף, תזדרז! יש לך עוד חצי כדי להגיע, בוא!, כמו במשחקי ילדים.  אחד ורבע… צ'נס אחרון! אחד ! זהו!  לא הגעת! מצטער, הגענו לסוף הספירה.

אתה יודע שבעצם אין לך מה לפחד. בזמן הספירה אתה מדגיש את הסמכות שלך על התקף החרדה כי אתה סופר לאט ובבטחה ומאפשר לו מספיק זמן להגיע. בוא – אתה אומר לו. יש לך זמן. אבל אם הוא לא מגיע, זהו, האפשרות שלו הסתיימה. נתת לו מספיק זמן.

נסה וספר לי. נסה זאת מספר פעמים ביום. כך תדע איך להשתמש בזה גם בזמן אמת – כשבאמת תחשוש ש"זה בא". בהדרגה תראה שאתה פחות נזקק לזה כי ההתקף פחות מאיים להגיע.

טיפ 9 – עכשיו!