למה עלי להאמין שהמים הפשוטים האלו הם שונים ממים רגילים ויש להם השפעה כלשהי עלי?
הטענה המרכזית כנגד הומאופתיה היא שבגלל הדילול המרובה של התרופה בזמן הכנתה, לא נשארה במים אפילו מולקולה אחת מהחומר הבסיסי הראשוני, ולכן המים הם רק מים, ואין להם השפעה על האדם מעבר לאפקט הפלסבו. טענה זאת נקראת לפעמים "הזיכרון של המים" והמתנגדים להומאופתיה טוענים שלמים אין "זיכרון" וכאשר לא נשארה בתוכם מולקולה של החומר הראשוני, הם למעשה לא פעילים.
המומחה למים Rustum Roy Ph.d חולק על הטענה. בהרצאה בת כ 15 דקות הוא מסכם מחקרים שערך בחומרים מוצקים, בנוזלים, ובפרט במים, ומסביר את ההבדל המבני של החומרים השונים כשבאו במגע עם גלי רדיו, עם גלי מיקרו ועם הומאופתיה. לסיכום הוא טוען שחומר שדולל בתהליך הומאופתי השפיע על מבנה המים. השפעה זאת נשארת במים לאורך זמן. המים האלו המושפעים הם אינם אותם מים שהיו לפני הדידול ההומאופתי.
זאת הסיבה שמים עם תרופה הומאופתית אינם אפקט פלסבו.
תרגמתי עבורכם את ההרצאה של המומחה למים: Rustum Roy Ph.d מ Pennsyilvenia state University. ההרצאה ניתנה בפורום דיון בעד ונגד הומאופתיה ב University of Connecticut
אפשר לראות את ההרצאה עצמה מדקה 23 עד דקה 38 בקישור הבא או לקרוא את התרגום שלי בהמשך.
להלן התרגום של ההרצאה כמעט במלואו, ללא התמונות והגרפים שאותם תוכלו לראות אם תצפו בהרצאה:
הטענות נגד יכולת הריפוי של ההומאופתיה הן:
- הכנה הומאופתית אינה יכולה להשפיע כלל כי המים שבהם משתמשים כתרופה הם זהים למים שהתחילו איתם בתחילת תהליך הדילול. טיעון זה עומד בבסיסה של הטענה שהומאופתיה אינה מדעית.
- "זה רק מים" – מבחינת הפיסיקה אין דרך שלהומאופתיה תהיה השפעה גופנית. להגיד שלמים יש זיכרון זה כמו להגיד שיש פה מעשה כשפים. (steven Novella MD)
תשובה:
בוא נבדוק את המשפט השטותי "זה רק מים". כהשוואה בוא נבדוק את המשפט "זה רק פחמן". האם כל מה שעשוי פחמן הוא זהה? גרפיט הוא רק פחמן, יהלום הוא רק פחמן. החומר הרך ביותר בעולם – גרפיט, הוא פחמן. החומר הקשה ביותר בטבע – יהלום, הוא גם פחמן. "זה רק פחמן". איך ייתכן שהם כל כך שונים? אם כך אתם צודקים, למים עם דילול הומאופתי יש באמת הרכב זהה כמו של מים אחרים, מה ששונה בתכלית הוא המבנה והתכונות – המאפיינים.
החוק הראשון של המדע הוא:
התכונות והמאפיינים נקבעים על ידי המבנה-stracture, לא על ידי המרכיבים-הקומפוזיציה.
שינוי נוזל, כמו מים, אינו מיוחד! יותר דרמאטיים הם השינויים במוצקים בעולם המודרני: סיליקון, magnetic ferrities, dielectrics. כל אלו מיוצרים ב 5-30 שניות בלבד.
בתנור ה microwave שלכם בבית, אתם יכולים ליצור מכל חומר, חומר אחר לגמרי, ב 5 שניות. זהו "כישוף" אמיתי. ב 5 שניות אפשר להעלים תכונות של שדה מגנטי בחומר, ע"י שינוי המבנה שלו בלבד, ללא שינוי המרכיבים שלו.
אם בחומרים מוצקים אשר הם הרבה יותר קשים ממים, אפשר לשנות את התכונות בקלות, בוודאי שאפשר לעשות זאת במים.
קחו מים רגילים, ואת הגישה המדעית למבנה החומר (צורת הסידור של היונים, האטומים, המולקולות ב 3 מימדים), השתמשו בטרמודינאמיקה סטנדרטית, בתיאורי ובניסויים, כדי ללמוד שינוי דרגה אפשרי בכל מערכת, והשתמשו בטכניקות סטנדרטיות מדעיות לאפיין דרגות.
מאז 1970 הוכח שלהרבה נוזלים, בעיקר לנוזלים קוולנטיים (שיש בהם שיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים ויצירת קשר כימי), יש מצבים יציבים רבים שונים, כלומר מבנים יציבים שונים. זוהי יציבות טרמודינאמית כלומר החומר יכול לעבור ממצב למצב, להישאר במצב החדש, וגם לחזור למצב הקודם. למים מוצקים יש למעלה מ 12 צורות כאלו שונות מאד האחת מהשניה. אם שינוי מבני זה אפשרי במים מוצקים, הוא על אחת כמה וכמה אפשרי במים נוזליים. זוהי סיבה טובה לצפות שלמים נוזליים יהיו צורות יציבות רבות. ב 2004 פרסמתי מאמר שבו לפחות 2 מבנים יציבים של מים, ו 3 חודשים לאחר מכן פרסם Kawamoto מיפן עוד 3 מבנים שונים של מים. יש, אם כך, כמה וכמה מבנים יציבים של מים.
מהו מבנה של מים?
אנשים מפרשים את המונח "מבנה" באופן שגוי. המבנה מתייחס לקשרים המיוחדים שבין המולקולות של הנוזל, ולא למבנה של מולקולה אחת. בהשוואה, כשבוחנים חדר, לא בוחנים את האבנים שבהן בנו את החדר, אלא, איך החדר מתאים לבנין. זהו המבנה. יש להבדיל בין מבנה המולקולה ובין מבנה של חומר דחוס. כאמור, מה שקובע, הוא הקשר המיוחד בין המולקולות. מים נוזליים יכולים להופיע במגוון של קשרים. באמצעים שיש לנו היום קשה לתרא את השונות הרבה בין מבנים של מים, אשר בין היתר קובעת את התנועה בתוך החומר, המהירות, ותכונות רבות נוספות.
כימארי מוביל Prof. J Bockris פירסם בשנת 1998 תצוגות של מבנים של מים.
בשנת 2005 פורסמה ורסיה מצויירת של יחידות ממלאות מרחב במים נוזליים. בורסיה המצויירת יש התקבצויות גדולות וקטנות, וכולן מעורבבות. זהו מבנה המים. לא בדיוק כמו באילוסטרציה, כי איננו יודעים את המבנה, והוא משתנה, אך דומה לה.
ועכשיו למסמר האחרון על ארון הקבורה של ה-dogma, האמונה או ההנחה שרבים מאיתנו מקבלים כאמת מוחלטת, והגיע מהעידן החשוך של האמונות בנושא מים, שהיא: "מים אינם משתנים": למדענים יש רק ריטואל סודי אחד : קחו מידע מניסויים.
בעקבות ניסויים שנעשו לאחרונה העובדות הן שמבנה המים יכול להשתנות בקלות והמבנה החדש נשמר למשך שעות או ימים. אפילו הקרנה מאד חלשה של גלי רדיו או מיקרו בעוצמה מוחלשת פי 1/1000 או 1/100000 של פוטונים על מים, משנה מאד את מבנה המים, את צורת התנועה של המולקולות והקצב ותכונות אחרות. המחקרים בגלי מיקרו נעשו ע"י S. Sedlmayer והמחקרים על גלי רדיו נעשו על ידי J.Kanzius. המבנים החדשים שנוצרו בעקבות הקרנה של המים בגלי מיקרו או רדיו, נשארו יציבים 7 שעות, כך שזהו לא מצב זמני. זה מקביל להזזת החדרים בבית הזה. גל רדיו יכול לפגוע במים ולא רק לשנות את המבנה שלהם אלא גם לנתק אותם בלי חשמל ובלי אלקטרודות לחמצן ומימן, וזה רק בעזרת גלי רדיו. האור בחדר חזק פי 1,000,000 מגלי רדיו קצרים. האור בחדר הוא פי 1000 חזק מגלי מיקרו. וכן, אפשר לפרק את המים עם גלי רדיו חלשים. כל כך הרבה חמצן התפרק תוך כדי הניסוי עם גלי המיקרו שאפשר היה להבעיר אש על המים.
ראה מאמרים ב http://www.mri.psu.edu/centers/mpec
ניסויים והתבוננות על מבנה מים שיש בהם תרופה הומאופתית נעשו בשתי תרופות: Nat-mur ו- Nux-vom. רואים את השונות גם בין התרופות השונות וגם באותה תרופה במספר דילולים שונה.
לסיכום, המאמר שלנו מספק מידע אשר מפריך את הטענה שתכונות מים אינן יכולות להשתנות. התכונות נקבעות על פי המבנה של המים ולא ע"פ המרכיבים.
המפתח הוא התהליך ההומאופתי עצמו אשר מאפשר 3 וקטורים:
- לחץ במהלך הניעור
- epitaxy – על כל מבנה של תרופה הומאופתית
- nanobubbles
(בתהליך התרגום קראתי מספר הסברים על nanobubbles ועל epystaxy. אתם מוזמנים לקרוא מאמרים ברשת כדי להבין וקטורים אלו.)
המים ההומאופתיים הם אכן שונים מבחינת המבנה ממים רגילים, ותרופה הומאופתית אינה פלסבו!
2 Responses
לפי ההומאופטיה: 1) מים לומדים את תכונות החומר שאיתו הם נמהלים (טענה איכותית) ו-2) וככל שהמיהול גבוה יותר כך התרופה פוטנטית יותר (טענה כמותית).
אבל … כל המים בעולם הם מערכת סגורה. הימים מחוברים לנהרות שמחוברים לאגמים שמחוברים לשלגים וגם הגשם ושאר המשקעים… גם הם הכל מערכת סגורה אחת שמתערבלת ומתערבבת עם מוצקים וגזים שונים כבר מיליוני שנים. בטבע, מעט מאוד מולקולות מים חדשות נוצרות באופן טבעי ומעט מאוד מתפרקות.
1) שאלה איכותית: כל נפח מים מכל מקור טבעי שהוא מורכב ממולקולות שכבר "פגשו" במהלך השנים המון חומרים בדרך והתערבבו איתם. יכול להיות שעל הדרך המים האלו התערבבו עם קקי של דגים (כן, הם מחרבנים במים שהם נושמים) או כתמי נפט ממיכליות. יכול שהמים בתכשיר ההומאופטי אצלי בארונית במקלחת היו פעם חלק מתכולת שלפוחית השתן של סדאם חוסיין בדיוק כשהוא פלש לכווית בינואר 91. הכל אפשרי…
אם ככה, איך המים "יודעים" לבטא את התכונה הפוטנטית הרצויה ולא דברים אחרים שהם כבר פגשו בעבר על הדרך ונמהלו איתם? מאיפה המולקולות יודעות להתנהג בצורה מסויימת ולהגיד: "אאאאה… עכשיו אנחנו בבקבוק שכתוב עליו הומאופטיה? אז בואו נעשה כולנו ריסטארט ונשכח את כל מה שלמדנו עד עכשיו".
2) שאלה כמותית: כל נפח של מים גם אם בבקבוק או בבריכת שחיה, הוא חלקיק לעומת כל כמות המים שעל כדוה"א. נפח מים שאני מכניס לבקבוק הומאופטי כבר נמהל ביחסים אדירים של 1 לכמה טריליארדים עם כל מיני חומרים אחרים על הדרך. לפי ההומאופטיה, מיהול כזה גדול אמור להיות חתיכת אקמול פורטה פורטיסימו. איך המים לא מבטאים את התכונות עם המיהולים האדירים שאמורות לעשות אותם מאוד פוטנטיים וכן מבטאים את התכונות שאליהן ההומאופט מכוון אבל המיהול הוא הנמוך יותר? האם בגלל שניערו את הבקבוק אלף פעם ימינה ואלף פעם שמאלה? האם אפשר להשוות 1000 ניעורים בבקבוק לערבול הטבעי של המים כמו שבמפלי הניאגרה או בזרם הגולף באוקיינוס השקט שפועלים ללא מגע יד אדם וללא חומרים משמרים כבר אלפי או מיליוני שנים?
ועוד שאלה… קצת יותר אנקדוטלית \ סטטיסטית… יש מעט מאוד דברים בטבע שעובדים במספרים עגולים ויפים. בסיס 10 הוא המצאה מתמטית אנושית שכנראה מבוססת על כמות האצבעות שלנו ונותנת לנו תחושה של כמות במיוחד כשמדובר במספרים גדולים. צרוף מקרים מאוד מעניין שבהומאופטיה המים "לומדים" לעשות X אחרי 1,000 ניעורים ו-Y אחרי 10,000 מיהולים. לי זו נשמעת יותר כמו יחידת מידה שנועדה כדי להרשים את הקונה הפוטנציאלי עד כמה המוכר "השקיע" בהכנת התכשיר ההומאופטי ולפי זה לגבות כסף. אבל מתוך כל מה שכתבתי עד עכשיו… זה החלק היחידי שהוא דעתי האישית ועליו אני לא באמת יכול לנהל ויכוח שכלתני.
אלדד שלום,
תודה על שאלתך המפורטת.
אענה דרך דוגמה:
נניח ששמתי כרגע דיסק ואני מאזינה למוסיקה, ובאותו זמן החלון בביתי פתוח, ואני שומעת גם את המכוניות שנוסעות, אני שומעת מרחוק ילדים מדברים והרבה מאד רעש רקע. איך אני יודעת שאני מאזינה למוסיקה ולא לרעשים האחרים? התשובה היא שאני בתשומת לב למוסיקה. אני יודעת שהתכוונתי לתת למוסיקה עדיפות. אמנם אני שמה לב גם קצת לכל הרעש הנוסף, אבל מרבית תשומת הלב שלי היא למוסיקה.
גם במסעדה או במקום ציבורי, הרבה אנשים מדברים ובכל זאת אני יכולה בדרך כלל לשים לב לדבריו של חבר שאני משוחחת איתו.
אם יש בתוך טיפת מים השפעות רבות אחרות, בכל זאת, המהות הפנימית יודעת לשים לב להשפעה המרכזית בתוך המים, אם ההשפעה הזאת נבחרה במיוחד בשבילך והיא מתאימה לך.
מרבית ההשפעות שיש במים לא מתאימות לך, כלומר, הן לא מדברות בשפה שהפנימיות שלך יכולה לתרגם לריפוי, לכן אין להן משמעות לגביך.
רק אותה השפעה שתדבר במדויק את השפה של מהותך תשפיע עליך.
האם ברור יותר?
לגבי הדילולים על בסיס 10:
כמובן שהומאופתים נותנים גם דילול של 15, 33 וכל מני מספרים לא "עגולים"
אבל מהנסיון
רק מהנסיון
הקפיצות האלו לפי בסיס 10 עובדות.
ושוב – למרות הנסיון הזה הומאופתיה היא בהתאמה אישית ולעיתים קרובות אנשים מקבלים דילולים שאינם על בסיס 10.
שנה טובה!
איילת