מה באמת מונע ממך להשיג את מה שאתה רוצה?
המציאות החיצונית מתחילה בעולם הפנימי
מה שאתה חווה ומקבל היום בחיים נשען במידה רבה על מה שאתה נושא בתוכך.
בין אם מדובר במערכות יחסים טובות או מאתגרות, במצב כלכלי יציב או מורכב, כל אלה מושפעים מהדרך שבה אתה תופס את עצמך ומהאמונות שאתה מחזיק בפנים.
לכן, אם אתה רוצה ליצור תוצאה אחרת מזו שאתה רגיל אליה, אחד הדברים החשובים ביותר הוא לשחרר את מה שאינך רוצה לשאת יותר.
לרוב מדובר בכאב, פחד, פגיעות, זיכרונות מכבידים, תחושות לא נעימות, דימויים פנימיים וכל מטען רגשי שממשיך להשפיע עליך.
לרצות זה לא אותו דבר כמו לחיות מתוך חוסר
יש הבדל בין לרצות לבין להשתוקק מתוך תחושת חסר.
לרצות זה לומר:
"אני רוצה חיים טובים יותר."
"אני רוצה שינוי."
אין בזה שום בעיה.
אבל כדי לאפשר למציאות חדשה להופיע, צריך שמשהו בתוכך ישתנה.
שינוי אמיתי מתחיל מבפנים.
לדוגמה, נניח שאתה רוצה עבודה טובה יותר.
אם אתה אומר שאתה רוצה שינוי, אבל ממשיך להתמקד כל הזמן בעבודה הנוכחית שלך, במה שמכעיס אותך בה ובמה שלא עובד עבורך. אתה למעשה ממשיך להזין את החוויה שאינך רוצה.
והתוצאה?
אתה נשאר מול אותה מציאות.
אותו דבר לגבי החיים עצמם.
אם אתה מרגיש אומלל ואומר:
"הלוואי שהחיים שלי היו טובים יותר"
אבל ממשיך להתמקד באומללות, אתה נשאר בתוכה.
לעומת זאת, כאשר יש בך רצון למשהו טוב יותר ואתה מסוגל לראות אותו בדמיון, להרגיש אותו ולחוות אותו פנימית כאפשרי ואמיתי, ואתה אומר לעצמך:
"זה מי שאני.
זה מה שאני יוצר.
זה מה שאני מזמן לחיי."
אז מתחיל להיווצר כיוון חדש.
החוויות המוטבעות שממשיכות לנהל אותנו
אבל יש גם כוח פנימי שמושך אחורה ומשאיר אותנו מחוברים למה שאיננו רוצים.
אני קורא לזה "חוויות ראשוניות מוטבעות".
אלה חוויות שבהן הרגשנו דחויים, לא מספיק טובים או לא רצויים.
החוויה עצמה נשארת בתוכנו יחד עם הרגשות, העוצמה והמשמעות שנתנו לה.
כדי להשתחרר מזה, צריך לעשות שלום עם החוויה הראשונית הזאת.
כשלא עושים זאת, היא הופכת לאמונה בסיסית:
"אני תמיד נדחה."
"אני תמיד לבד."
"תמיד עוזבים אותי."
ומכאן נבנים דפוסי חיים שלמים שמבוססים על אותן חוויות מוקדמות, עד שהן הופכות לחלק ממערכת האמונות שלנו.
להסתכל על מה שלא רוצים כדי להשתחרר ממנו
לכן אני תמיד אומרת:
הסתכל על מה שאינך רוצה.
על המקומות שפגעו בך והשפיעו עליך לרעה.
לא כדי להיתקע בהם, אלא כדי להתחיל לשחרר ולשנות את מה שאתה מחזיק בפנים.
המטרה היא להגיע למצב שבו אתה לוקח זיכרון מסוים ומשנה את המשמעות שלו.
אתה יוצר לו הטבעה חדשה.
משנה את האופן שבו הוא חי בתוכך, כך שהוא כבר לא מכתיב כאב, אלא תומך במה שאתה רוצה ליצור.
כי כשמשמעות משתנה, גם המהות משתנה.
למה חשיבה חיובית לבדה לא תמיד מספיקה
זה חשוב מאוד:
היכנס פנימה.
שחרר ושנה את מה שאינך רוצה.
דווקא שינוי של מה שאינך רוצה להחזיק עוד, מתחיל ליצור את מה שאתה כן רוצה.
וזה אולי המפתח המרכזי.
אפשר לנסות להיות חיובי שוב ושוב,
אבל אם בפנים עדיין קיים מטען שלילי חזק, בסוף הוא זה שמכתיב את הכיוון.
הרגש בעל העוצמה הגדולה ביותר הוא זה שמנצח.
אפשר לדבר חיובי, לחשוב חיובי ולהצהיר חיובי,
אבל אם בפנים קיים "בור" מלא בזיכרונות מכאיבים וחוויות שליליות, לא מפתיע שאתה מוצא את עצמך חוזר שוב ושוב לאותן בעיות.
יש מי שקורא לזה "אגו" או "מחבל פנימי".
אני רואה את זה אחרת.
זה פשוט תכנות.
לא אגו, לא אויב פנימי, אלא חוויות מוקדמות שהוטבעו בתוכנו ויצרו דפוסי פעולה.
וכך אנחנו ממשיכים לפעול, עד שאנחנו משנים את מה שאנחנו מחזיקים בתוכנו.
שינוי פנימי יוצר שינוי חיצוני
לכן, שנה את החוויה הפנימית שלך על ידי שינוי המטען שאתה נושא.
ושוב, רצון ותשוקה.
כאשר אתה רוצה משהו ומסוגל לראות את עצמך כבר חי אותו, קיים בו ומחובר אליו,
חפש גם מה בפנים עלול לעכב את זה, ושנה אותו.
כי כאשר אתה מיושר לחלוטין עם מה שאתה רוצה, דברים באמת מתחילים לזוז.
אני רוצה חיים טובים יותר, כי אני בונה אותם קודם כל בתוכי.
"תוכנית השלום" : לעשות שלום עם מה שמכאיב
וזה מביא אותי למה שאני מכנה "תוכנית השלום".
תוכנית השלום היא כל מה שאין לך איתו שלום.
כל מה שמציק, מתסכל, מכאיב או מטריד.
לך אל המקומות האלה ועשה איתם שלום.
זה אומר לחזור לזיכרון, לעבוד איתו עד שהחוויה משתנה ועד שהתפיסה שלו משתנה.
כי אם אתה חוזר לזיכרון והוא עדיין נראה אותו הדבר מבחינה רגשית. הוא עדיין פועל.
גם אם אתה כבר לא חושב עליו כל הזמן.
לכן, חזור אליו ושנה אותו למה שאתה רוצה שייצג עבורך.
העבר נגמר, המשמעות נשארת
אני יודע שיש מי שאומר:
"אבל זה באמת קרה. זה באמת העבר שלי."
ואני אומרת נכון, זה קרה.
אבל עכשיו הוא כבר איננו.
מה שנשאר זו המשמעות שאתה מחזיק.
אז תן למשמעות הזאת צורה טובה יותר.
וכשזה משתנה בפנים, שאר החיים מתחילים להשתנות בהתאם.
בסופו של דבר אתה פוגש את מה שאתה מחזיק בתוכך
חזור פנימה, נקה, שחרר…
ושנה את מי שאתה.
כי בסופו של דבר, אתה פוגש בחיים את מה שאתה מאמין על עצמך ואת מה שאתה מחזיק עמוק בפנים.
לכן אני תמיד אומרת:
למד לאהוב את עצמך.
לא דרך מאבק, אלא דרך שינוי הדברים שמכבידים ומפריעים בתוכך והפיכתם לחוויה פנימית חיובית יותר.
ופשוט תעשה את זה.
לא בכוח, אלא בטבעיות.
עד שזה נהיה פשוט מי שאתה.
בלי דרמה ובלי מאמץ מיוחד.
כך אני.
בטבעיות ובקלות.
