וירוס קורונה

וירוס הקורונה

בכל תקופה מזדמנת לנו ההזדמנות לפחד (או לא לפחד) ממשהו חדש.
מגפות היו תמיד, ועוד יהיו.
כמה דוגמאות רק מהמאה ה 20 הן: השפעת הספרדית (1918), אבולה (1976), איידס, SARS שהוא וירוס מאותה משפחה של קורונה (2003), וקורונה  COVID-19.
מדי פעם נולד לו וירוס חדש, או מתפתח זן חדש בקבוצת וירוסים מוכרת.
מעניין לבחון אם זן חדש של וירוס הוא ביטוי ארצי למצב תודעתי או אנרגטי של תקופה מסויימת או מקום מסויים.

מה קובע אם נידבק?

מה קובע אם נפתח סימפטומים או שנהיה נשאים ללא סימפטומים?
מה קובע אם נחלה בקורונה באופן קל או אולי חלילה באופן קשה?

הרגישות שלנו ומערכת החיסון שלנו קובעים איך נגיב לכל וירוס או חיידק שניתקל בו, וגם לקורונה. אם אנחנו חזקים נתגבר בקלות על וירוס או חיידק או גורם מחליא אחר שנפגוש. והאמת היא שפגשנו וירוסים וחיידקים כל יום כל חיינו.

כאשר מתגלה וירוס חדש מערכת הבריאות מתחילה מיד לחפש לו תרופה וחיסון.

האם צריך להמציא טיפול הומאופתי חדש, או הכנה הומאופתית חדשה שיתאימו לוירוס החדש?

הומאופתיה לא הורגת שום וירוס, וגם לא את הוירוס קורונה.
והמחלות עצמן הן לא קשות או קלות.
הכל תלוי במערכת החיסון שלנו:
מערכת החיסון קובעת אם נפתח סימפטומים כלשהם אחרי מגע עם וירוס או חיידק,
ואם אכן נחלה, מערכת החיסון קובעת אם נחלה באופן קל או קשה.
אותו וירוס יעבור כצינון קל על אדם אחד, וישפיע כשפעת קשה יותר עם חום גבוה ותשישות בת שבוע שבועיים על אדם אחר. 

כשאדם לא מרגיש טוב בעקבות מפגש עם וירוס, או חיידק, או כל גורם מעורר מחלה אחר, גופו ומצב רוחו מביעים את ההרגשה הלא טובה בצורה שייחודית לו עצמו. למשל חום, צמרמורות, פחדים שייחודיים רק לאותו אדם, חששות, הזיות, דמיונות, רצונות, פריחה. אדם יכול לפתח כל תגובה בעקבות מחלה, ואצל כל אחד המחלה נראית אחרת. יש לה אותו שם אך היא מקבלת צורת הבעה ייחודית לאדם.

אין חדש תחת השמש.
כלומר וירוס קורונה שכרגע סוגר את כולנו בבתים הוא אכן זן חדש במשפחה ידועה של וירוסים,
אבל אנשים שמרגישים לא טוב?
הם לא חדשים.
גם כשיש שפעת מדבקת או דלקת, האחד מקבל אותה עם כאבי בטן ולשני יש ביטוי אחר, כמו כאבי ראש או הזעות.

אז מה עושים?

מחזקים את מערכת החיסון כדי שנהיה פחות רגישים לכל הוירוסים, לכל החיידקים וגם לוירוס קורונה. וגם בתוך מצב סוער, נניח בזמן מחלת שפעת, ניתן לחזק את יכולת הריפוי של הגוף.

איך עושים את זה?

1. ביום יום מנסים לנהוג עם הגוף והנפש שלנו בהתחשבות: ישנים טוב בלילה. יושבים בשמש כשאפשר כמה דקות ביום. אוכלים אוכל לא מעובד (כמובן גם ללא סוכר). מנסים לחיות חיים פחות מתוחים.
2. תתקשרו ונדבר – אולי הומאופתיה יכולה לעזור לכם לשפר את החוסן הגופני או הנפשי שלכם.

הומאופתיה היא שיטת טיפול בת 250 שנה

במגפות שהיו לאורך ההסטוריה עד היום, חלק מהאוכלוסיה זכה לטיפול הומאופתי וחלק לא טופלו בעזרת הומאופתיה. ישנן עדויות על ההבדלים באחוזי התמותה בין אוכלוסיות אלו.
במגפת הקורונה הנוכחית ישנו שיתוף פעולה בין הומאופתים בכל העולם. כולם חולקים את נסיונם האחד עם השני ולומדים ביחד. כדי להחליט מה מתאים במקרה זה או אחר, יש צורך בשיחה עם הומאופת.

הומאופתיה למניעה:

ישנן מדינות שמשתמשות בהומאופתיה כתרופה מונעת לקורונה. הן הגיעו למסקנה שמניעה בעזרת הומאופתיה עשויה אולי להפחית את אחוזי התחלואה ותקל אולי על עוצמת המחלה. (כמובן כפי שכתבתי קודם לכן, לא ההומאופתיה היא שעוזרת, וגם לא השמש, או הרוגע, אלא שאדם שפוגש הכנה שמתאימה לו, או אדם שיושב בשמש וגופו מכיל אחכ כמות נכונה יותר של ויטמין D, עשוי לפתח חוסן שיעזור לו לעמוד מול גורמים מחליאים יותר בעוצמה).

• בהודו הממשלה בשיתוף עם המשרד לרפואה אלטרנטיבית AYUSH בחרו שילוב של הכנה הומאופתית עם איורבדה כתרופת מניעה לקורונה.
• בקובה נותנים לאוכלוסיה המבוגרת שילוב של כמה הכנות הומאופתיות, הראשונים שקיבלו את השילוב היו האוכלוסיה בבתי האבות.

בהתאם לתקנות משרד הבריאות יש לציין כי הומאופתיה
אינה מהווים תחליף עבור שום טיפול רפואי רגיל,
וכי יש לנהוג לפי כל הוראות החוק

הניסיון שלי אומר שבנוסף להמלצות משרד הבריאות יש דברים נוספים חוץ מתרופות קונבנציונאליות שעוזרים, כמו ויטמינים, הלך רוח, ואולי גם הומאופתיה.

אני ממליצה לקרוא את חוות הדעת והעדויות של המטופלים בהומאופתיה. 

***