אלצהיימר – סוכרת סוג 3 – סוכרת של המוח :

מהו רובד עמילני? בטא אמלויד הוא חלבון שהנוירונים מפרישים, שמופרש גם במוחם של אנשים בריאים, אך אצל אנשים שחולים באלצהיימר החלבון הזה לא מתנקה כמו שצריך. ההפרשה הזאת מצטברת ומצטברת, ונוצרים הרבדים הידועים לשמצה האלו. הם נבנים מחוץ לתאי העצב ובאמת מפריעים וחוסמים את העברת המידע בין הנוירונים. אבל יש סיבה לגוף שהוא מפריש את הרבדים האלו. הגוף לא עושה סתם דברים בלי סיבה. הרבדים האלו הם מנגנון הגנה והם מופרשים כחומר מתקן, בונה מחדש, אך עדיין הבעיה היא שהם מצטברים. הם לא מתפנים כמו שצריך וזאת הבעיה באלצהיימר. 

האם יש סוג אדם או צורת חיים שיותר מועדת להתפתחות אלצהיימר, כלומר שיותר מועדת להצטברות ואי ניקוי של הרובד האמילואידי? הגן apoe4 הוא הגורם הגנטי החזק ביותר הידוע. מי שיש לו גן אחד כזה (מאמא או אבא) נמצא בסיכון מוגבר לאלצהיימר. מי שיש לו גן כזה מאבא וגם מאמא הוא בסיכון גבוה מאד. ולהם יש בנייה מוגברת של רובד אמלואידי במוח. הגן הוא גורם סיכון. זה לא אומר שתקבל אלצהיימר. זה כן אומר שהנטייה שלך לקבל אלצהיימר היא גבוהה יותר. כלומר, אם יש לך את הגן, ואם אתה נחשף למה שגורם אלצהיימר (שאנחנו לא יודעים עדיין מהו), תהיה בסיכון גדול הרבה יותר לקבל את המחלה. 

אז מה זה סוכרת סוג 3? אם יש לך סוכרת סוג 2 אתה בקבוצת סיכון לחלות באלצהיימר, או בירידה קוגניטיבית. כלומר אתה בסיכון מוגבר לחלות בדמנציה יותר מאוחר בחיים. אבל לא כל אחד עם סוכרת סוג 2 יפתח אלצהיימר, ולא כל אחד עם אלצהיימר יש לו סוכרת סוג 2. כשאנחנו מדברים על סוכרת סוג 2 אנחנו מדברים על סוכר בדם. בדכ בודקים את רמת הסוכר בדם אך לא בודקים את רמת האינסולין. אז הרבה אנשים מסתובבים עם רמה נורמלית של סוכר בדם, אבל רמת הסוכר שלהם נורמלית רק בגלל שהיא מוחזקת על ידי אינסולין גבוה מאד. ובהרבה מחלות מודרניות, מחלות שלא "נדבקים" בהן, (כלומר לא צינון או שפעת), כלומר מחלות כמו סוכרת סוג 2, השמה, מחלות לב, לחץ דם גבוה, גאוט, כל כך הרבה מהן נגרמות מרמת אינסולין גבוהה, אפילו אם רמת הסוכר בדם נורמלית. וכך גם לגבי אלצהיימר. רמה גבוהה של אינסולין בדם היא סיכון גדול לאלצהיימר. וללא קשר לאיזה גנים יש לך. 

שימו לב להסבר של אמי ברגר: אנחנו שואפים לרמת אינסולין נמוכה כדי למנוע וכדי לטפל בכל "מחלות השפע" כלומר בכל מחלות העולם המערבי. אני מדגישה זאת כאן כי בהמשך אמי ברגר מציעה פתרון תזונתי שהיא מאמינה בו, אבל, למי שהוא לא מתאים, כדי לשמור על רמת אינסולין נמוכה אפשר גם לאמץ תזונה אחרת.

נמשיך עם ההסבר של אמי ברגר:

מה מוריד את הרובד האמלואידי? מה מנקה אותו? יש אנזים שמנקה אותם. וקוראים לו  IDE insuline degrading anzyme  – אנזים שמפחית אינסולין, יש לו כמה מטרות שהוא עובד עליהן. שתיים מהן הן הבטא אמלואידים וה- אינסולין. אבל המטרה הראשית של האנזים הזה היא האינסולין. כלומר כל עוד יש הרבה אינסולין בדם, האנזים הזה כל כך עסוק בלטפל באינסולין, שהוא יתעלם ויזניח את המטרות האחרות שלו, כולל הטיפול ברובד הבטא אמלואידי. כלומר אנשים שיש להם אינסולין גבוה, יש להם רובד יותר גדול של בטא אמלואידים. 

הרובד האמלואידי חוסם את האנזים שנקרא פירובט דהידרוגנאז. אנזים זה מקשר בין 2 תהליכים של הפיכה לאנרגיה. האמלוייד חוסם את האנזים הזה. אלצהיימר היא בעיית חילוף חומרים במוח, ואמלויד חוסם את חילוף החומרים של הגלוקוז.

למעשה להרבה חולי אלצהיימר אין הרבה אמלויד. כלומר, לא מחייב שיהיה רובד אמלואידי שהצטבר כדי לחלות באלצהיימר. וגם מי שיש לו רובד אמלואידי, לא בהכרח חולה באלצהיימר. כלומר אי אפשר לתלות את האלצהיימר ברובד האמלוידי בלבד. כפי שנאמר קודם, יש אסכולה שחושבת שהרובד האמלואידי מגן עלינו. תפקידו לבנות מחדש, לתקן נזקים, כשאירוע טראומטי קורה במוח. כל פעם שניסו להסיר את הרובד האמלואידי (בעזרת תרופות חדשות שניסו) נוצר יותר נזק מתועלת. כניראה והגיוני שהוא חשוב מאד.

המוח לא עוצר תהליכים בלי סיבה. הנוירונים והתאים כל כך פגועים כבר, מעשרות שנים של אכילה מזיקה, מעשרות שנים של המון סוכרים, פחמימות מזוקקות, ואוכל זבל. בעקבות אכילה לא טובה התאים והמיטוכונדריה, שבהם אנחנו מייצרים אנרגיה, מאד פגועים. החסימה של האמלואיד היא הדרך שלהם לנסות להגן על עצמם מלקבל עוד סוכר אחרי כל כך הרבה סוכר מיותר שהם קיבלו בכמויות. בגלל הפגיעה בתאים הגוף סוגר, חוסם את מעבר הגלוקוז. והגלוקוז הזה במקום להיות מנותב לאנרגיה, מוסת לתהליך אחר שמאפשר תיקון ובניה מחדש. כאמור, כל התרופות שניסו להסרת הרובד האמלואידי לא הצליחו לעזור באלצהיימר. הם הורידו את הרובד האמלואידי אך מצב החולים החמיר בכל זאת. כמו שתרופות ממשפחת הסטטינים אכן מורידות את הכולסטרול אבל החולים לא נהיים חופשיים ממחלת הלב שלהם והסיכוי שלהם להתקף לב לא משתנה. כך גם עם האמלואידים. התרופות מורידות את הרובד האמלואידי אך האלצהיימר לא משתפר. ואני לא רופאת לב. יכול להיות שיש אוכלוסיה מסויימת של חולי לב שהסטטינים מועילים להם. אולי הסטטינים לא תמיד חסרי תועלת.

בספרך יש פרק: הכולסטרול – החבר הטוב של המוח. הסבירי: לא יכולה להיות לך פעילות מוחית וקוגניציה טובה בלי כולסטרול! המוח מכיל כ 25% מכל הכולסטרול שבגוף. כל נוירון, כל חתיכת מיאלין, כל מיטוכונדריה, זקוקה לכולסטרול. מחקרים רבים הראו שאנשים עם כולסטרול גבוה יותר, בעיקר בגיל מבוגר יותר, ההכרה שלהם (הקוגניטיביות) טובה יותר. אי אפשר שתהיה פעילות מוחית תקינה בלי כולסטרול. כולסטרול הוא לא הדבר המפחיד שחונכנו עליו. הכבד שלכם מייצר יותר כולסטרול ממה שיכולתם לאכול מביצים, מחמאה מבשר אדום וכ"ד. ושוב, הכבד לא מייצר כולסטרול כדי להרוג אותנו או לחסום את כלי הדם שלנו. יש לזה סיבה.

לימדו אותנו שהמוח חייב גלוקוז כדי לתפקד. זה מצב ללא מוצא אם למוח אין מקור אחר של אנרגיה. המוח פועל על גלוקוז אבל יכול להשתמש גם בקיטונים. קיטונים לא יכולים להחליף 100% של האנרגיה למוח, אבל, יכולים יכולים להחליף עד 60% של האנרגיה שהמוח צריך (אולי 80%). כלומר צריך קצת גלוקוז לפי הידוע לנו. אבל קיטונים יכולים למלא חלק מהצורך. כשמעלים את רמת הקיטונים יש למוח הזנה, גם אם לא מלאה (רק מקיטונים). הוא צורך את החלק האחר של ההזנה שלו מגלוקוז, ולפחות הוא לא בהרעבה. בתזונה כזאת ההכרה של חולי אלצהיימר השתפרה.

התזונה שאמי ברגר ממליצה עליה בראיון זה :

מדובר על תזונה קטוגנית. תזונה קטוגנית לחולי אלצהיימר שונה מתזונה קטוגנית לאדם עם בעיה בריאותית אחרת. בחולי אלצהיימר צריך להעלות את הרמה של קיטונים בכל דרך אפשרית. וזה לא פשוט כי קשה לשכנע חולה אלצהיימר לשנות תזונה. באנשים שרק רוצים לשפר לחץ דם או סוכרת סוג 2, או להוריד רמת אינסולין, בעיקרון מדובר על תזונה עם מעט פחמימות שמובילה את הגוף לעבוד על שומן ולא על סוכר ופחמימות. זה אומר לשנות את היחס בין שומן-חלבון-פחמימה במזון, להפחית להפחית פחמימות. כלומר כמובן לא לאכול פסטה, או פנקייק, או כל מאכל פחממי מהסוג הזה. יש אנשים שכן אוכלים פירות מסוימים או ירקות. הרגישות לאינסולין של כל אדם היא שונה. באופן מפתיע, ובניגוד למה שהתרגלנו לחשוב, הגוף לא "חייב" 300 גרם פחמימות ליום, הוא יכול יפה מאד להסתדר עם 20 – 70 גרם פחמימה ביום (כל אחד לפי רמת הרגישות שלו לאינסולין). אבל לא כולם צריכים להיות בקיטוזיס ולחיות על רמה נמוכה מאד של 20 גרם פחמימות ליום.

אני מדגישה שוב את ההסבר של אמי ברגר, שהוא חשוב מאד: אנחנו שואפים לרמת אינסולין נמוכה כדי למנוע וכדי לטפל בכל "מחלות השפע" כלומר בכל מחלות העולם המערבי. כלומר עלינו לחפש את התזונה הנכונה לנו ששומרת אותנו עם רמת אינסולין טובה בדם. רמת אינסולין נכונה.

לגבי חולי סוכרת מסוג 2 שמקבלים אינסולין כדי להוריד את רמת הסוכר בדם, יש לנו בעיה. כאמור לא טוב לנו להיות עם רמות אינסולין גבוהות. מטרתנו: להגיע להבנה איך לאזן את רמת הסוכר ורמת האינסולין בלי תרופות. כמובן שכל שינוי מינון תרופות יש לעשות ביחד עם הרופא ובהנחייתו! השאלה היא איך מורידים את רמת הסוכר לטווח הבריא וגם את רמת האינסולין לרמה הנכונה. כדאי לחולי סוכרת סוג 2 לחקור את הנושא, כי הפתרון התרופתי שהרפואה נותנת היום מעלה את רמת האינסולין וזה כפי שאנחנו מבינים עכשיו לא טוב לנו בכלל. כלומר התרופות יורידו את רמת סוכר בבדיקות לתקינה, אבל בפועל, מאחורי הקלעים, רמת האינסולין הולכת ועולה – וזה רע!

בספר המסע להחלמה – תשעת המפתחות להחלמה מסרטן שכתבה ד"ר קלי טרנר (Ph.D.),  מדובר על 9 גורמים שעשויים לשחק תפקיד בהפוגה ספונטנית של מחלה. הגורם השני הוא לקיחת אחריות על הבריאות. כדי להחלים (מכל מחלה) אנחנו מוזמנים תודעתית לקחת אחריות על הבריאות שלנו. אנחנו מוזמנים לחקור וללמוד אותה ואת הדרך הנכונה לנו להחלמה. (במקרה זה הספר נכתב על סרטן, אבל הגורמים להחלמה נכונים לדעתי לכל מחלה).

ובנושא התזונה אשר מתאימה להורדת רמת האינסולין בגוף, בבקשה חקרו את הנושא ולמדו אותו, ומצאו מה מתאים ונכון לכם אישית.

בנושא תזונה בואו נחשוב בהגיון. תזונה טובה היא תזונה שתמנע מחלות ותביא אותנו לבריאות. לא ייתכן שיש תזונה למחלה מסוימת, למשל, תזונה מונעת סרטן, שתגרום למחלה אחרת, כמו סוכרת או אלצהיימר. אותה תזונה מיטבית תיטיב איתנו בכל אופן. וכמובן יש המלצות לתזונות שונות ומשונות. אז מה משותף לכולן? הפסקת סוכר ואוכל מעובד!! אין תזונה שממש מעזה לפרסם שאוכל מעובד או סוכר בריאים לנו. ואני ממליצה להפסיק גם קמח (כלומר לחם ושאר מאפים ..) – אתם תראו שינוי משמעותי אם תפסיקו גם קמח. הקמח, שהוא למעשה גרגר אשר טחון לאבקה דקה, מעלה את האינסולין מהר ובחדות. אז זאת ההתחלה. כמעט כל מה שמגיע באריזה ויש לו יותר ממרכיב אחד ברשימת המרכיבים, הוא בעצם מעובד. מה לא מעובד? מי שאוכל בשר שיכין את הבשר בעצמו ולא יקרה בשר מעובד כמו נקניק. מי שלא בוחר בתזונה קטוגנית, ואוכל ירקות, פירות, קטניות, דגנים, אבוקדו, ואגוזים, שיקפיד על מינימום עיבוד, כלומר לשטוף ולחתוך ואם יש צורך לקלף, להשרות ולהנביט. מוצרי חלב לא בריאים לרובנו אז עדיף להימנע. זהו. אם זה יהיה עיקר מזוננו מצבנו ישתפר.