הזיות
הזיות הן מחשבות או מראות שאני רואה או חושב ואחרים לא רואים. האנשים סביבי לא רואים את המציאות כפי שאני רואה אותה. המראות שאני רואה או הקולות שאני שומע הם אמיתים מאד בשבילי. אחרים לא רואים אותם ולא שומעים ולכן אני נחשב הוזה – מדמיין.
דוגמאות להזיות:
- התקרה הולכת ויורדת ועוד מעט החדר יקטן ואני אמחץ
- החפצים גדולים מדי או קטנים מדי, יחסית לגודל האמיתי שלהם
- רודפים אחרי, מישהו מנסה לפגוע בי
- מתכננים לעשות לי משהו רע
- יש גנבים שעומדים לפרוץ לבית
- אני איש חשוב, אני מלך, אני מושיע
- מישהו מאחורי
הזיות, שיבוש תפיסת המציאות, מעוררות פחדים.
כל אחד מאיתנו תופס את המציאות אחרת מהשני. למעשה אפשר לאמר שזה מאד טבעי לראות את העולם דרך משקפיים אישיים שלי, ואחרת מזולתי. באותה סיטואציה ממש, אני אשים לב לפרטים מסויימים, וחברתי תראה דברים אחרים לגמרי. למשל, אני יכולה לשים לב שאדם מסויים מתנהג בגסות כלפי אדם אחר, וחברתי תשים לב באותו רגע שאחד האנשים מתלבש בטוב טעם, ובכלל לא תשים לב לאותה גסות.
בכל מקרה אין שום דבר אובייקטיבי בשום מציאות.
כשאני שמה לב להתנהגות לא מכבדת, או לגסות רוח, זה נובע מהרגישות שלי לכבוד האדם. כשחברתי שמה לב לסגנון לבוש, או להתאמת צבעים, זה נובע מהרגישות שלה לעיצוב או להתאמת צבעים. אנשים שמים לב לפרטים שמעניינים אותם, זה טבעי ולא מפריע בדרך כלל.
בזמן הזיות, גם אז מוגדש הפן האישי של האדם, מודגשת ראיית החיים שלו, המשקפיים דרכם הוא רואה את המציאות. בזמן הזיות הפן האישי מודגש כל כך שהוא מעורר סבל.
הומאופתיה מתאימה לכל אדם את ההכנה ההומאופתית האישית לו שמתאימה לראיית העולם שלו, לתפיסת המציאות שלו, להזיות שלו.
